שו"ת רדב"ז/תצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png תצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן תצג   רדב"ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן שרוצה לקנות חטה מאוצר המלך ולמוכרה לשמעון בהמתנה ביותר לזמן קצוב אם יש בו חשש רבית או לא:

תשובה לא מיבעיא לדעת הריא"ף והרמב"ם ז"ל דאסרו ולא חלקו בין דבר ששומתו ידועה לדבר שאין שומתו ידועה דפשיטא דאסור אלא אפילו לדעת המקילין דפסקו דבדבר שאין שומתו ידועה מותר מודים בנ"ד דאסור שהרי שומת החטה קצובה מהמלכות והמוכר אותה ביותר מענישים אותו ואין לך דבר ששומתו ידועה יותר מזה ואע"פ ששער החטה עולה ויורד מ"מ הכל במצות המלכות ובשעה שמוכר אותה לשמעון שומתה ידועה הוא ואסור. וראיתי שכתב הרמב"ם ז"ל בתשובה בלשון קדר שהמוכר לחבירו סחורה או איזה דבר לגבות ממנו מעט מעט ולא קבע לו זמן אע"פ שמכר לו ביותר ממה ששוה עתה הרי זה מותר שכן דרך הנושאים והנותנים וכן נהגו וכבר הארכתי בכיוצא בזה בתשובות אחרות והעליתי שכן נהגו העם למכור בהעלאה בדבר שאין שומתו ידועה ואע"ג דאתריה דמר הוא והרמב"ם ז"ל מחמיר מ"מ כדי לתת מחיה לבני בני ברית אנו סומכים על האחרונים ז"ל שהתירו וכן פשט המנהג להיתר והעיקר כיון שאין כאן רבית דאורייתא אלא אבק רבית לא מחמרינן כולי האי. הנל"ד כתבתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון