שו"ת רדב"ז/שיט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שאכל פרי חדש ושכח ולא בירך שהחיינו אם חוזר ומברך כל עוד שעדיין לא נתעכל כדין ברכת הנהנין:
תשובה מסתברא לי דזה נקרא מעוות לא יוכל לתקון דבשלמא ברכת הנהנין נתקנה על ההנאה לבד לפיכך כל זמן שלא נתעכל המאכל עדיין נהנה בו ויכול לברך עליו אבל ברכת שהחיינו לא נתקנה אלא על הראיה במה שלבו שמח ואחר שאכלו אינו רואה את כל מאומה בידו לברך עליו: תדע שהרי הברכה חלה עליו משעת הראיה כדאמרינן הרואה פרי חדש מברך וכו' אלא שמקצת הפוסקים אמרו שמסדר שתי הברכות בשעת אכילה מידי דהוה אזמן של סוכה. ומ"מ הכל מודים שעיקר הברכה על הראיה והראייה כבר עברה ואפילו יחזור ויאכל מאותו הפרי אינו חוזר ומברך שהחיינו שהרי כבר עבר זמן ברכתו וכן לדעת האומרים דמברך עליו בשעת ראייתו אם ראה אותו ולא בירך אע"פ שחזר לראות אותו אינו מברך שהרי אין זה פרי חדש אצלו לפי שכבר ראהו וכ"ש ברכה זו אינה מן החיוב כאשר כתבו המפרשים שאין לנו ליכנס בספק ברכה לבטלה משום ברכה של רשות וכ"ש שאין אני רואה ספק אלא ודאי ברכה לבטלה הוא שאחר שאכלו אין לו בו תורת ראייה וזה ברור: ולענין מה שנהגו מקצת בני אדם שמברכין שהחיינו על ראיית המים שבכליג שנראה לכאורה שהוא ברכה לבטלה דאי אתינא לדמותה לגשמים הניחא אם יש לו קרקע מברך שהחיינו ואם יש לו בשותפות מברך הטוב והמטיב ואם אין לו אומר מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה וכו' כדאיתא התם אבל מי שאין לו קרקע כלל לא ראינו שיברך שהחיינו על הגשמים: ולפיכך אני אומר דלא לגשמים מדמינן לה דבשלמא גשמים אין שמחין אלא מי שיש לו קרקע אבל מי שאין לו אדרבה הגשמים טרדא ועצב: מה שאין כן בכליג שכולם שמחים לקראתו והעכו"ם עושים שמחה גדולה והרי הוא כמי שרואה את חבירו ושמח לקראתו דמברך שהחיינו לפיכך אם כבר ראה את המים במקומם בנילוס אין לו לברך על ראיית הכליג שאין אלו מים חדשים אלא חלק מאותן המים שבנהר הגדול אבל אם לא ראה את המים המתברכים בשנה זו אלא עתה בשעה שהם בכליג נ"ל דיש לו לברך שהחיינו ואין ראוי למחות באותם המברכים אלא ללמדם שאם ראו תוספת המים במקומם לא יברכו עתה. ולמדנו ג"כ שאם ראה את נילוס בזמן שהוא חסר וראה אותו בזמן שהוא גדול ושמח בראייתו שיברך עליו שהחיינו ואין כאן ברכה לבטלה כיון שראה דבר המתחדש משנה לשנה ושמח בראייתו אבל מי שרואה אותו בכל יום אין לו לברך כלל שהרי מה שגדל בכל יום הוא מתבטל אצל מה שראה אתמול ומה שראה אתמול כבר עברה ברכתו וכדכתיבנא לעיל. ולא דמי לפירות שאעפ"י שראה את הפירות באילן אין מברך עליהם עד שיראה אותם כשהם מבושלים דפירות כל עוד שלא נתבשלו אינם ראויים אבל המים כל חלק וחלק מהם הוא ראוי למה שהוא אלא שלא יוכל לברך עליו לפי שהוא מתבטל אצל מה שהיה בנהר שלא נתחדש בשנה זו וכן כל יום מתבטל אצל מה שגדל אמש עם מה שהיה בנהר אבל מי שראהו חסר ולא ראה אותו עד שהמים החדשים רבו על המים הראשונים בזה נ"ל שיברך ולא שייך הכא ראשון ראשון בטל כיון שהברכה על הראיה והוא ראה אותם בזמן שלא היו מתבטלין שהם הרוב והמים הראשונים הם מעט מן המעט. והנל"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |