שו"ת רדב"ז/קסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png קסה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן קסה   רדב"ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאל החכם כה"ר שמואל מדינה יצ"ו משלוניק על ש"מ שנתן גט לאשתו בתנאי אם מתי במעכשיו כדאתקין שמואל ונקרע הגט קרע ב"ד קודם מיתת הבעל שתי שעות או שלשה וכתבת שראית תשובתי על ענין אחר כיוצא בזה אלא שאותו מעשה לא היה במעכשיו אלא מעת שאני בעולם והוכחת מכמה לשונות באותה תשובה שלא הצרכתיה חליצה אלא מפני שאמר מעת שאני בעולם דהיינו סמוך למיתה ובאותה שעה כבר נקרע הגט אבל אם אמר מעכשיו אם מתי אפילו נקרע הגט קודם מיתה הויא מגורשת גמורה ואינה צריכה חליצה: יפה כתבת שכן הוא דעתי דאם אמר מעכשיו או ע"מ לדעת האומרים ע"מ כאומר מעכשיו דמי אפי' אם נקרע הגט ביני ביני הרי היא מגורשת למפרע משעה שהגיע הגט לידה ואינה צריכה חליצה וגם כתב כך היא הסכמתו אלא שאתה ירא מאיסור ערוה ואתה אל תירא ואל תחת כי אתך אנכי להעמיד הוראה זו אפילו היה שם איסור א"א כ"ש בנ"ד דליכא אלא איסור יבמה לשוק שהוא בלאו דלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לפי שבכל מחלוקת שאני רואה הגאונים ור"ח והרי"אף והרמ"בם ז"ל מוסכמי' לדעת אחד אני נגרר אחריהם שדבריהם דברי קבלה וכ"ש בנ"ד דאיכא קמאי ובתראי כאשר כתבת. ומעתה אני נושא ונותן על דברי האגרת כתב על תשובת המרדכי אמת שכן דעת ר"ת לפי גרסתו והוא מחלק בין תנאי אם מתי ובין תנאי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומשוה בין מהיום למעכשיו והשואל והמשיב לא נשאו ונתנו אלא לפי סברת ר"ת וב' סברות אלו אינם כדאי לסמוך עליהם לענין אשה דאם אינו רוצה שיהיה גט אלא שעה א' קודם מיתה לימא משעה שאני בעולם למה לו להזכיר מהיום ולכן הסכימו דמהיום אם מתו משעת נתינת הגט משמע: גם שהוא משוה בין מעכשיו למהיום איכא למימר דדוקא במהיום איפשר לפרש משעה שאני בעולם אבל במעכשיו ליכא לפרושי הכי דמעכשיו משעת נתינת הגט משמע: והא דאמרינן בגמר' אמר לה מהיום כמעכשיו דמי היינו להשוות מהיום למעכשיו אבל לא להשוות מעכשיו למהיום דודאי לשון מעכשיו עדיף טפי הילכך אפילו תימא דבמהיום אם נקרע הגט לא הוי גט במעכשיו איכא למימר דהוי גט. כתבת כי לדעת הגאונים ור"ח והרמ"בם ורש"י והרמ"ה והרמ"בן ורבינו יצחק והר"ן ז"ל כלהו ס"ל דמהיום אם מתי וכ"ש מעכשיו אם מתי מגורשת לכל דבר ולכי מיית הוי גיטא משעה ראשונה שהגיע גט לידה ואפילו נקרע הגט או נאבד ביני ביני ואינה צריכה חליצה זה אמת אלא שראיתי לרבינו ירוחם שכתב ור"ת וכן ר"ח כתבו כי ה"ה בהיום אם מתי וכיוצא בו דהוי מגורשת ואינה מגורשת באותם הימים ובודאי כי ר"ח נתחלף לו בפוסק אחר שהרי הרמ"בן העיד דר"ח גריס חכמים היינו ר' מאיר ומכאן יש ללמוד שגרסתו היא כגרסת הרי"אף והגאונים אבל כדי שלא ישאר מקום לבעל הדין לחלוק אעתיק לך לשון רבינו מאיר המעירי כי שמא לא נמצא אצלכם וז"ל מה הוא באותם הימים פי' אמהיום אם מתי קאי או מעכשיו אם מתי קאי: הרי היא מגורשת לכל דבר ובלבד שימות אבל אם עמד איגלאי מלתא למפרע דא"א גמורה הויא ורש"י גריס מגורשת ואינה מגורשת ולפום האי גרסא אם לותה ואכלה נפרע מנכסי הבעל דקי"ל כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה אבל לגרסת רי"ף ז"ל כיון שהיא מגורשת לכל דבר משעת נתינת הגט ובלבד שימות אין בעלה חייב במזונותיה: ומסקינן בגמרא וכי מיית הוי גיטא והא קי"ל דאין גט לאחר מיתה ומשני באומר מעת שאני בעולם כלומר מעת שאני בעולם ליהוי גטא הילכך חייל גיטא מחיים משעת נתינה ורבינו מאיר גורס נעשה כאומר לה משעה שאני בעולם ומפרש ההלכה בענין אחר וכתב דאם אמר הרי זה גיטך מעת שאני בעולם אם מתי מספקא לן בימים שבינתיים ולכי מיית הוי גיטא אבל במהיום אם מתי הרי היא מגורשת לכל דבר וכתב דר"ח הכי גריס וכן נראה מפסק הר"ם ע"כ פשיטת דבריו וכן עיקר עכ"ל. הא למדת כי רבים מעידים על דעת ר"ח ז"ל ואחרי רבים להטות: ועוד כי יש גדולים אחרים בעלי סברא זו מלבד אותם אשר הקיפה עליהם השגחת כ"ת. וכן כתב הריט"בא ז"ל וז"ל ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא כרבנן דפליגי עלייהו בברייתא ואמרו מגורשת היא לכל דבר ובלבד שיתקיים תנאו ע"כ. וכן כתב הר"ר צדוק ז"ל וז"ל וחכמים אומרים מגורשת לכל דבר ואמרינן בגמר' חכמים היינו ר' מאיר פי' שהרי כך אמר בעילתה תלויה ומהדרינן מזוני איכא בינייהו דלרבנן לית לה מזוני ולר' מאיר אית לה וכן נמי אמרינן בגמ' מאי איכא בין ר' מאיר ור' יוסי ומהדרינן אשם תלוי איכא בינייהו ע"כ. הרי לך עדה בעלי סברה זו. עוד כתב כ"ת מ"מ איפשר לומר שגרסת התוספות היא כגרסת הרי"אף ושאר הגאונים ז"ל אשר זכרתי ע"כ: ואני סובר כי דבר זה אי איפשר וק"ל להבין מתוך הספרים ובהדיא כתב רבינו ירוחם ז"ל ולפירוש התוספות כולן מגורשות ואינן מגורשות באותן הימים ע"כ. עוד כתב כ"ת כ"ש דאפילו לדעת הפוסקים כר' יוסי ר"י אינו אוסר אלא מן הספק וא"כ היה איפשר לומר דהוי ספק ספיקא כי מחלוקת שני פוסקים הוי כספק וכמו שכתב הרש"בא ז"ל: טעם נכון הוא זה אבל צריך שידע כ"ת שיש קבלה בידינו שכל ספק ספיקא שאינו מתהפך לא אזלינן ביה לקולא דבשלמא הצד הא' ניחא ספק אי גרסינן מגורשת לכל דבר ספק אי גרסינן מגורשת ואינה מגורשת ואת"ל דגרסינן מגורשת ואינה מגורשת ספק אם מהיום משמע משעת נתינה או משעה שהוא בעולם דהיינו שעה אחת קודם מיתתו: אבל לא תוכל להפך החלוקה ולומר ספק מהיום משמע משעת נתינה או משעה שהוא בעולם ואת"ל משעה שהוא בעולם ספק אי גרסינן מגורשת לכל דבר דאי פשיטא לן דמשעה שהוא בעולם משמע לא מצינן תו למימר מגורשת לכל דבר ושמור עיקר זה שאתה צריך לו בכמה מקומות: עוד כתב כ"ת גם כי יש קצת ספק באחד משני פנים א' מן הגרסא הנז' ב' דאיפשר שיש לחלק בין כשניתן הגט בלשון מעכשיו אם מתי לבד ולא כפליה לתנאיה ובין היכא דכפליה לתנאיה וכו' גם חילוק זה לא נתחוור אצלי כיון דעיקר הטעם הוא משום דמספק' לן דילמא לא רצה לגרש אלא שעה א' קודם מיתתו כאשר כתבו בעלי סברא זו מה יועיל ומה יציל כפילת התנאי להוציאנו מספק זה: ותשובת הרא"ש אינו ענין לזה ומאי דקא מתמה מר אני אתרץ לקמן בע"ה. ואם נפשך לסייע סברא זו אע"ג דלא צריך הוא על דרך זה דלא שבקינן מה שאמרו בעלי סברא דידן בהדיא ועבדינן במאי דמשמע מתוך דברי בעלי הסברא האחרת שלא מצינו שפירשו הם ז"ל בהדיא דהאומר מהיום אם מתי ונקרע הגט ביני ביני חולצת ולא מתייבמת דנהי דמשמע מתוך דבריהם דכיון דמספקא לן אי שעה א' קודם מיתתו קאמר שיחול הגט ובאותה שעה כבר נקרע ובמאי מגרשה מ"מ לא הוזכר זה בהדיא: ואני ק"ל לפי שיטה זו כמו שהזכירו מזונות ואשם תלוי למה לא הזכירו אם נקרע הגט או אבד שהוא תנאי בגירושין עצמן. או כלך לדרך זו שלא הזכירו בעלי סברא זו אלא באומר מהיום אם מתי אבל מעכשיו אם מתי דילמא מודים דהויא מגורשת גמורה וטעמא כדכתיבנא לעיל דלשון מעכשיו עדיף טפי דבשלמא מהיום איכא לפרושי מיום המיתה כלומר סמוך למיתה אבל בלשון מעכשיו לא שייך לפרושי אלא משעת נתונה ממש ומזה נשמר בעל השאלה וכתב דמהיום ומעכשיו שוין הם אע"ג דהכי משמע מלשון הטור ואינו מוכרח כדכתיבנ'. ואע"פ שאין דרכי לסמוך על חלוקים דקים בהוראה כ"ש בזמן שיש חולק מ"מ בנ"ד וכיוצא בו כיון דבעלי סברתינו כתבו הדין בפירוש ובעלי הסברה האחרת יש לדחות דדילמא לא אמרוה באומר מעכשיו אם מתי על בעלי סברתינו יש לסמוך: וכתבתי זה להתלמד במקום אחר אבל בנ"ד טעמא רווחא אית לן דרבים וגדולים אמרי מגורשת לכל דבר וכ"ש דדברי הגאונים דברי קבלה הן וכן כתבו הראשונים בכמה מקומות הילכך אפי' שלא במקום הדוחק אינה צריכה חליצה:

ולענין מאי דקשיא ליה למה לא תיקן שמואל הרי זה גיטיך ולא ולא תתגרשי בו אלא שעה א' קודם מיתתי לבד לא קשיא שלא בא שמואל לשנות לשון המשנה אלא תיקן שיאמר לכתחילה אם לא מתי יהא גט משום דלא לקדים פורענותא לנפשיה והיכי ליתקון ולא תתגרשי בו אלא שעה א' קודם מיתתי היש לך פורענותא גדול מזה. ומה שכתב הטור והיכא דאמר מעכשיו וכו' הוא נמשך עם מה שכתב לעיל מינה וז"ל והר"מ כתב שאין מעכשיו כמו מהיום דאע"ג דמהיום ולאחר מיתה הוי ספק מעכשיו ולאחר מיתה הוי גט דלאו חזרה הוי הילכך היכא דאמר מעכשיו דהוי גט אפילו לא מת בחליו אלא עמד הוי גט דלאו חזרה הוי אע"ג דגבי מתנתו אינו כך אלא אם עמד חוזר אלא א"כ פירש בפי' שאם יעמוד לא יהא גט לכך צריך לומר בשעת מסירת הגט אם לא מתי לא יהא גט כדי שלא יקדים פורענותא ואם מתי יהא גט להקדים הן ללאו ואם לא מתי לא יהא גט ואז הוא בטל כשיעמוד וכו' הא למדת מבעלי סברא דידן דבין אם אמר מעכשיו ולאחר מיתה בין אם אמר מעכשיו אם מתי מגורשת משעת נתינה ואם נתקרע הגט או אבד מגורשת למפרע וברור הוא ומכאן יש ללמוד דעדיף לישנא דמעכשיו יותר מלישנא דמהיום אף על גב דנראה מבעלי הסברה האחרת שהם שוין ולהכי מסתבר טעמייהו דמאן דאמר בין בזה ובין בזה מגורשת לכל דבר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון