שו"ת רדב"ז/קנז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי על ראובן שגירש את אשתו וביטל כל המודעות אבל לא אמר שכל הדברים הגורמים לבטל הגט הרי הם בטלים וגם לא פסל עידי המודעא והלכה האשה ונשאת ואחר כך הביא עדים שמסר מודעא על הגט ועל ביטול המודעות שהיה אנוס ועידי המודעא העידו הכרנו באונסו אם תצא מבעלה ואם יש לה בנים אם הם ממזרים או לא:
תשובה שאלה זו מורכבת על מודעא ואונס משמע דסבירא לך דאין מודעא בלא אונס והכי משמע מדברי רש"י ז"ל דפי' עלה דרב מנגיד מאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא ופרש"י מאן דמסר מודעא כגון גט המעושה בישראל ומוציא לעז על בניה ולפי שיטה זו אם העידו העדים שישראל אנסוהו עד שגירש אבל לא העידו שביטל את הגט הדבר ברור שאם נשאת לא תצא דאין כאן אלא לעז בעלמא דאפי' לפי דבריו הגט פסול היה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות גירושין וז"ל לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש וטעו ב"ד של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש הרי זה גט פסול הוא וישראל אנסוהו ויחזור ויגרש ע"כ. וכבר ידעת שכל מקום שהגט פסול אם נשאת לא תצא והולד כשר וכן כתב הר"ב ז"ל פרק עשירי: אבל רוב מפרשים והרמב"ם ז"ל מכללם ס"ל דיש מודעא בגט אפי' בלא אונס וכגון שביטל את הגט קודם שהגיע לידה. הילכך אם העידו העדים שמסר מודעא כלומר שביטל את הגט בפניהם קודם שיגיע לידה הדבר ברור גם כן דאם נשאת תצא ובניה ממזרים וכן כתב בהדיא הר"ב ז"ל פ"ו ז"ל שליח שהביא גט ונתנו לאשה אין אומרין שמא ביטלו הבעל אלא נותנין אותו לה בחזקת שהוא כשר ותנשא ואם נמצא אחר כן שביטלו תצא והולד ממזר ע"כ. א"נ אין מקום לשאלה אלא אם ביטול המודעות מועיל אעפ"י שעידי המודעא מעידים שמסר מודעא גם על ביטול המודעות כיון שנשאת האשה ויש לה בנים. דע שכתב הרשב"א ז"ל שהראשונים נ"נ הסכימו כי ביטול המודעא תועיל לכל מודעא שקדמה מההיא דערכין ואני אומר לצאת כל ספק שיבטל כל מודעא ועוד שיפסול כל עד שיעיד שמסר מודעא בפניו. וא"ת מה הועיל לגבי איסורא אם יעידו וגם כבר העידו אני אומר כל שהוא פוסל עדיו אף הוא מבטל מודעא לגמרי עכ"ל. הרי אתה רואה כי לדעת הראשונים כי ביטול המודעא תועיל לכל מודעא שקדמה ואף הרשב"א ז"ל ג"כ לא אמר אלא לצאת מידי כל ספק וא"כ איך נוציא אשה מתחת בעלה ונעשה בניה ממזרים בדבר שהוא מחלוקת או ספק. וז"ל הריטב"א ז"ל בשם הרמ"ה ז"ל פרק המגרש אביטולא סמכינן חדא כיון דבעלמא מהני ביטול לבטולי מודע' אלמא בתר דעתא בתרייתא אזלינן כי אמסיר כל חד מינייהו נמי לבטולי חבריה לבתר דעתא בתרייתא אזלינן דסוף סוף הא בטלי למודעי. ועוד אפי' תימא כהדדי נינהו אוקי חדא לגבי חברי' ואוקי גיטא אחזקתי' והכי נמי מסתברא דאלת"ה גט מעושה בישראל דכשר היכא דמסר עלי' מודעא כה"ג הכי נמי דלית ליה תקנתא: וכ"ת הכי נמי א"כ הא דתנן אלו שכופין להוציא וכל היכא דתקון רבנן למיכף אגיטא כיון דמצי למימסר עליה מודעא דלית לה תקנתא מה הועילו חכמים בתקנתם אלא משום דכל מודעא אית לה תקנתא בביטול וה"ה והוא הטעם גבי מכר ומתנה כל חד כדיניה דכולהו בהאי עניינא חד טעמא נינהו ע"כ וכיון שנתבאר שיש כמה גאוני עולם שמועיל ביטול המודעא אפילו שלא אמר הלשון שכתב רבינו או הלשון שכתב הרשב"א לענין שתנשא בגט זה לכתחלה לא מסתבר שיחלוק עליהם הרב ז"ל מן הקצה אל הקצה דבשלמ' שלא תנשא בו לכתחלה ניחא אבל שתצא ויהיו בניה ממזרים לא אמרה ז"ל. ותו כיון שזה המתין עד שנשאת ודאי גמר וגירש והשתא לקלקלה קא מכוין. ותו דעידי המודעא רשיעי נינהו דידעי שהגט בטל ושתקו עד שנשאת ובהא איכא למימר דלא כ"ע גמרי דינא:
כללא דמלתא אין אשה זו יוצאת מתחת בעלה ובניה כשרים אפי' לדעת הרב ז"ל ואפי' תימא דלדעת הרב תצא מ"מ אוקי רבוותא הני כנגד הני ואוקי גיטא אחזקתה ולא תצא: וראיתי לאחד מן האחרונים שכתב וז"ל ואני הנהגתי לבטל המודעות לפני ב"ד קודם הכתיבה וקודם הנתינה ולאחר שכל המודעות שמסר שהוא מבטל ולא אתי מודעא דסהדי ומרע מעשה ב"ד דאלים דאפילו בתרי אמרינן לא אתי על פה ומרע לשטרא וכ"ש מעשה ב"ד ע"כ. ואעפ"י שאין אני סומך על טעם זה לכתחלה אלא שיאמר הלשון שכתב הרב ז"ל או הלשון שכתב הרשב"א ז"ל מ"מ לסניפין היכא שכבר נשאת לשני עם הטעמים שכתבתי למעלה מועיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |