שו"ת רדב"ז/קלא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך בשני שותפין שהטילו לכיס זה מנה וזה מנה ונכתב שטר בזה והוא יוצא מיד ראובן וחתום בעד א' והלך שמעון בסחורה שקנו למקום אחר וכשבאו לחשבון טוען שמעון שלא היה הקרן של ראובן אלא פחות חצי מנה שהוא אמר לו ליקח תשלום ממקום אחר וראובן מכחישו ואומר השטר מעיד שיש לי מנה בשותפות עוד טוען שמעון ששלח לו סחורה מן השותפות וראובן מכחישו ואומר עדיין כל הקרן בידך. יורה המורה מי נקרא המוציא מחבירו:
תשובה כבר ידעת שממון הידוע לשותפות אין שום א' מן השותפין מוחזק בו לענין שיקרא חבירו מוציא ממנו וכיון שכן אין ראובן מוציא משמעון אלא ישבע ראובן שהניח בשותפות מנה ונוטלו מן הממון הידוע לשותפות וא"ת ליהוי שמעון נאמן במגו דאי בעי מכחיש את העד לא קשיא דלא אמרינן מגו מטענה טובה לטענה רעה והטענה שטען היא טובה שאין אדם יודע בשקרו אבל להכחיש את העד טענה רעה היא שהרי העד מכיר בשקרו. ותו דאם היה מכחיש את העד היה חייב שבועה דאורייתא ולפי טענתו זו לא מחייב אלא מדרבנן וכיון שנכתב בשטר מנה והוא אינו מכחיש את השטר נמצאת טענתו מבחוץ ונשבע ראובן ונפטר ממנה. ואם אין שם ממון הידוע לשותפות כגון שנאבד הקרן אין ראובן נשבע ונוטל שאין השותפין מן הנשבעין ונוטלין. וא"ת התינח היכא דאבד כל השותפות אבל אם נשאר מנה מצי למימר נחלוק חצי המנה הנשאר. וי"ל דהשתא אית ליה לשמעון מגו טוב דמגו דמצי למימר לא נשאר כלום מהקרן מצי למימר נשאר חצי מנה והוא שלי שאתה לא שמת בשותפות זולת חצי מנה אע"פ שנכתב כן בשטר דהשתא אינו מכחיש את העד דמודה הוא דנכתב כך אלא שהאמינו והכל בשבועה. וא"ת היכא דהוי ממון הידוע לשותפות נימא האי מגו ונפטר. י"ל דלא אמרינן מגו לאפוקי ממונא וכיון שהממון בחזקת שניהם מגו לאפוקי הוא:
ולענין מה שטוען שמעון ששלח לראובן סחורה מהשותפות וראובן מכחישו ואומר הרי השטר בידי נ"ל דנשבע שמעון על טענתו דהא טעמא דאין אדם נאמן לומר פרעתי היכא דאיכא עליה שטר חוב משום דאמר שטרך בידי מאי בעי אבל אין שטר השותפות שטר חוב שהרי לא נכתב אלא לקיים השותפות לא לענין שיהיה ראובן מוציא משמעון. תדע שהרי כותבין שטר לכל א' מהשותפין וכיון שהשטר עומד לראיית השותפות לא מצי למימר שטרך בידי מאי בעי. ותו ששמעון עומד במקום רחוק ושולח לראובן ואין יכול לקחת את השטר ולא לכתוב על גביו:
כללא דמלתא כל אחד ואחד נשבע על טענתו נשבע ראובן שהניח בשותפות מנה שלם: ונשבע שמעון ששלח לראובן כך וכך וכולל בשבועתו שיודע בודאי שהגיע ליד ראובן מה שטען עליו. ואם שלא לו ע"י אחר אע"פ שחזר השליח ואמר עשיתי שליחותי נשבע ראובן שלא הגיע לידו מה ששלח ונפטר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |