שו"ת רדב"ז/קי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png קי

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן קי   רדב"ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמשכן משכון ביד שמעון דקי"ל שיכול לטעון עד כדי דמיו מגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי אי משביעינן ליה בנקיטת חפץ או שבועת היסת:

תשובה זו מחלוקת קדומה דאיכא מ"ד כיון דהוא מגו ממעיז למעיז שהרי בשתי הטענות הוא מעיז פניו ומכחיש את חבירו הוי מגו טוב ולא משבעינן ליה בנקיטת חפץ אלא היכא דהוי משאינו מעיז למעיז דלא הוי מגו גמור כגון הנך עיזי דאכלי חושלי דטענין עד כדי דמיהן מגו דאי בעי אמר לקוחים הם בידי דמה שטוען כדי דמיהן לא הוי מעיז שאין חבירו יודע דבר. ואיכא מ"ד דבכל גוונא משביעינן ליה בנקיטת חפץ וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכן יש לדון חדא דאתריה דמר הוא. ותו דמסתבר טעמיה ותו כיון שהוא בא ליטול כל הנשבעים ונוטלין נשבעים בנקיטת חפץ ואע"ג שהמשכון תחת ידו מ"מ נוטל הוא. ותו דאין זה מיגו גמור שהרי כשטוען כדי דמי המשכון יאמינו אותו דהכי אורחא דמלתא אבל טענת לקוח הוא בידי אינה טענה טובה דאין בעל הבית עשוי למכור כליו. ותו דמה הפסדנו לאנקוטי חפצא לאיים עליו כיון דסוף סוף חייב לישבע:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון