שו"ת רדב"ז/יא
שו"ת רדב"ז 
יא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני עלה דאמרינן מסדרין לב"ח אם מניחין לו בגדי אשתו ובניו או נוטלן ב"ח:
תשובה אם הם בגדי שבת וי"ט גוב' אות' ב"ח וכן הוא הסכמת רוב הפוסקים אשר אנו סומכים עליהם ואם הם בגדי חול אין ב"ח גובה מהם וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק א' מהלכות מלוה ולוה וז"ל אין ב"ח גובה לא מכסות אשתו ובניו של לוה ולא מבגדים צבועים שצבען לשמן וכו'. וכתבה הרי"ף ז"ל פרק המקבל ולמדוה מההיא ששנינו בערכין אחד המקדיש וכו' ולא חלקו ז"לבין אם כתב למלוה מטלטלי אגב מקרקעי דקנאי ודאקנה או לא כתב ומשמע דבכל גווני אין ב"ח גובה מהם. אבל ראיתי להר"ן ז"ל שכתב דאי אקני לוה מטלטלי אגב מקרקעי וכתב ליה דאקנה זכה בכסות אשתו ובניו שכיון שמידו של לוה זכו אשתו ובניו שעבודו של מלוה קדם להם כיון דכתב לוה דאקנה. וטעמא דמלתא דהא פרישנא בפרק הגוזל טעמא דמתניתא דקתני דאין לו בכסות אשתו ובניו דנעשה כאלו הקנה להם כסות אשתו ובניו מעיקרא. וכיון דטעמא משום הכי הוא הרי שעבוד המלוה קדם ולא הביא שום חולק וכן העתיק לשונו של הר"ן ז"ל נמוקי יוסף. ואני קשה עלי לקבל דין זה דמרגלא בפומייהו דאינשי דאין ב"ח גובה מכסות אשתו ובניו אין לך שטר שלא כתוב בו מטלטלי אגב מקרקעי דקנאי ודאקני. ותו דלא ראינו מימינו מי שטורף לקוחות מטלטלין ואמאי כיון דכתב דאקנה וקנה מטלטלין ומכרן אמאי לא יטרוף אותם. אלא מאי אית לך למימר דאע"ג דדינא הכי עשו במטלטלין תקנת השוק שאם לא כן לא ימצא אדם למכור מטלטליו ולא עשו תקנה זו בקרקעות לפי שבשביל ספק זה לא ימנע מלקנות קרקע דחביב ליה הכא נמי בכסות אשתו ובניו עשו תקנה שלא יגבה אותם ב"ח משום שלום ביתו ומלוה נמי ידע דעתיד לקנות כסות לאשתו ובניו וע"מ כן הלוהו דידע ודאי שלא יפשיטו מערומיהם. והא דפרישנא טעמא בהגוזל דנעשה כאלו הקנה להם מעיקרא משום הקדש קאמר דסד"א כיון שכל מה שבבית אדם ברשותו הוי והוא הקדיש כל נכסיו יהא הני נמי בכלל משום הכי יהיב טעמא דנעשה כאלו הקנה להם מעיקרא ולא חייל הקדש עלייהו אבל לאו למימרא שיגבה אותם ב"ח לפי שקדם שעבודו. כך הוא דעתי אלא שאיני כדאי לחלוק. וכ"ש שכתב הטור דין זה משמו של הרמב"ן ז"ל בלי שום חולק והוא ז"ל דרכו לכתוב דעות החולקים הילכך הריני מבטל דעתי הקלוש מפני רוחב דעת הראשונים: ולענין הכסות של י"ב חדש ומזון של ל' יום כתבו בשם הרא"ה ז"ל דלעולם שמין לו בבינונית אע"פ שמתחלה היה מרעיב עצמו לובש בגדים המטולאים ואם היה חמר אין נותנין לו חמורו אכר אין נותנין לו צמדו דקי"ל כרבנן דלאו כלים נינהו אלא נכסים הנלד"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |