שו"ת רדב"ז/ז/ס
שו"ת רדב"ז ז ס
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי במ"ש הרשב"א ז"ל סי' תשע"ה במי ששדך את בת בתו וכתב על עצמו קנס כו"כ ובשבועה ואח"כ לא רצתה האשה לינשא לחתן ופטר אותו הרב ז"ל מטעם דאנוס הוא ואפי' קבל עליו לרצותה ואם לא שיתחייב קנס אפ"ה פטור דוכי תרקבא דדינרי יהיב לה וכו' וק"ל בשלמא משבועה פטור דהוי אנוס אבל הקנס יפרע כיון דאית ליה וכי תימא לא מגבינן קנס בבבל ואנן בתר בני בבל גרירנן כבר כתב הרא"ש ז"ל כי דמי בושתו הוא נוטל וע"ז אנו סומכין לגבות קנסות החתנים:
תשובה בכל הדברים טענינן טענת אונס בר מגיטין דקי"ל אין אונס בגיטין וכיון שהוא אנוס לענין שבועה כן הוא אנוס לענין הממון ופטור דמאי הו"ל למעבד אדרבה ממקום שבאת יש ראיה גמורה לזה דהא מטעם בושת אתה בא למידן ואנן קי"ל דאין חייב בבושת עד שיכוין תדע דאנן קי"ל אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ומ"מ אם נפל מן הגג ברוח מצויה והזיק חייב כ"ד דברים ופטור מן הבושת מפני שלא נתכוון וכן ב' שחבלו זה את זה אם אחד מהם מתכוין ואחד אינו מתכוין זה שאינו מתכוין פטור מן הבושת וזה דבר מוסכם הילכך בנ"ד נמי זה לא נתכוון לביישו שהרי רוצה הוא אלא שהבת אינה רוצה הילכך יפה פטר אותו הרשב"א ז"ל מכל וכל מטעמא דאנוס. וא"ת הו"ל לאתנויי בהדיא תירץ הוא ז"ל דאונסא דלא שכיח הוא דכל הבנות מתרצות למי שירצו אביהן או קרוביהן אפילו שכיח ולא שכיח דמת או חולה לית ליה לאתנויי ויש טעות אונס ומיהו אם התנה בהדיא בין שיהיה העכבה מצידו או מצד הבת שיתחייב לתת כו"כ בתורת קנס ונשבע הכל לפי תנאו וכופין אותו לקיים שבועתו או אם זקף עליו הקנס בתורת מלוה חייב לקיים תנאו אבל אם לא היה שם שבועה ולא זקף עליו הקנס במלוה אלא קנס לבד אין גובין קנסות בבבל ואי משום דמי בושתו הא לא נתכוון לביישו כיון שהעכבה מצידה היא ביישתו ולא הוא אבל אי תפס לא מפקינן מיניה כדין כל שאר קנסות. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |