שו"ת רדב"ז/ז/מו
שו"ת רדב"ז ז מו
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שקדש בביאה אם יכול לטעון טענת מומין או לא דחזקה אין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו יפה יפה.
תשובה שאלה זו לא תפול אלא א"כ כתב לה כתובה מן האירוסין או שכתבו קנס על מי שיחזור בו דאל"כ כיון שאין חפץ בה מפני המומין יגרשנה ואם הוא במקום שיש מרחץ והולכות הבנות פניהם מגולות כארצות אדום אין יכול לטעון כלל אמומין שבסתר ובגלוי שהרי בודק ע"י קרובותיו ואם אין לו קרובות תליא בפלוגתא ולדעת הרמב"ם ז"ל יכול לטעון טענת מום וכן דעתי נוטה. ואם הוא בארצות הישמעאלים שמנהגן ללכת פניהם מכוסות ואפי' במרחץ הבנות רוחצות במקום מוצנע בזה תפול השאלה ומסתברא דלעולם יכול לטעון טענת מומין דבשלמא ביאה שלאחר החופה שאין אחריה כלום בודק דמימר אמר כשאכניסה לחופה אבדקנה ותו שלא תחלוק בארוסות והכי משמע לישנא דברייתא דקתני שהרי אמרו חכמים ארוסת בת ישראל ומשמע כל ארוסה אינה אוכלת בתרומה משום דעולא ופריך עלה דלאו דוקא משום דעולא אלא משום סמפון ואית ספרי דגרסינן לה בהדיא משום [סמפון] וכו יש לדקדק מלשון הרמב"ם ז"ל פ' כ"ה מאישות וז"ל בא על אשתו ושהא כמה ימים וטען שמום זה לא נראה לו עד עתה אפי' היה בין הקמטים או בכף הרגל אין שומעין לו חזקה שאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו יפה יפה וחזקתו שידע ורצה עכ"ל. ומדקאמר בא על אשתו משמע שכבר היא אשתו אבל אם עדיין אינה אשתו אינו בודקה יפה דהכי הול"ל בא עליה ושהא וכו' ואין זו בעילת זנות כיון שקדש אותה ודעתו לישא אותה אבל לא מפני זה מחל המומין. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |