שו"ת רדב"ז/ז/לב

שו"ת רדב"ז ‏ ז לב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן לב   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שפסקו רוב הפוסקים אסור להתיחד עם העריות חוץ מאמו ובתו והאי פסקא דלא כר"א ודלא כשמואל דאילו לשמואל אסור להתיחד עם כל העריות אפי' [עם] בהמה ואילו לרב אסי מותר להתיחד עם אח תו ודר עם אמו ועם בתו כדאיתא בהדיא בשלהי קדושין ולא מצינו סברא ג':

תשובה הדבר ברור דלא שבקינן סתמא דמתניתין ועבדינן כברייתא דקיימא כשמואל הילכך פסקו כסתם מתניתין וכל הנך עובדי דאמוראי חומרא בעלמא דרך חסידות אבל מדינא מותר להתיחד עם בהמה ועם הזכור דקי"ל כרבנן דאמרו לו לר"י לא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה והשתא ניחא דלא תקשי לן דפסקינן כסתם מתני' דהא סתם מתני' ר"מ היא ומתיר להתיחד עם בתו ובברייתא תניא אמ"ר מאיר הזהרו בי בבתי אלא ודאי דרך חסידות היה אומר כן. וא"ת אי פסקינן דלא כשמואל א"כ כר"א אית לן למפסק אה"נ אלא דק"ל דמתני' לא אתי פשטא כוותיה דהא קשה עליו בתרתי חדא דמתני' אסר יחוד אחותו ואיהו מתיר ותו דמתני' לא התירה אלא יחוד אמו ובתו אבל לדור עמהם משמע דלא התיר ואיהו מתיר לדור עמהם והיינו דקאמר תלמודא ותיובתא דשמואל משמע דהוה ס"ד דמותיב נמי לר"א וצריך לדחוק דר"א לפרושי מתני' אתי דהא דקתני מתיחד אדם עם בתו ועם אמו ודר עמהם נמי קאמר והיינו דקתני סיפא וישן עמהם וכו' ואם הגדילה זו ישנה בכסותה וכו' משמע שמותר לדור ומשום דלגבי אחותו אסור לדור אע"ג דמותר להתיחד עמה ועם שאר העריות שהן דומיא דאחותו לא תנא להו ונהי דר"א מצי לתרוצי הכי ומשו"ה לא מותבינן עניה דר"א ממתני' מ"מ פשטא דמתני' לא משמע הכי הילכך שבקיה ליה כפשטא ופסקינן לה דלגבי אמו ובתו מסתבר טעמא דר"א דקרא שרי להו דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך משמע דאלו מותרים הא שאר עריות אסורים והקשה ר' יוחנן בהדיא לומר לך בן מתיחד עם אמו ואסור להתיחד עם כל העריות שבתורה ומשמע אפי' אחותו ועלה סמכו כל הפוסקים לפסוק כפשטא דמתני' וכמימרא דר"י משמיה דר' ישמעאל ומסתבר טעמא דשמואל בשאר עריות חוץ מאמו ובתו א"כ הו"ל פשטא דמתני' מלתא מציעתא וכפשטייהו דקראי וכפשטא דמימריה דר"י ומשו"ה פסקוה. ובמאי דכתיבנא ניחא מאי דאיכא להקשות עליה דהריא"ף ז"ל דכתב מימריה דרב אסי ומימריה דשמואל ולא פסיק הלכתא כמאן ואיכא למימר דפסק כשמואל דהא כתב הברייתא דאמרו לו לר"י לא נחשדו ישראל לא על משכב זכור ולא על הבהמה אלא הכוונה היתה לומר כיון דפליגי אמוראי מדנקט מילתא מציעתא עדיף דהיינו מתני' כפשטא וכמימריה דר' יוחנן וכיון שכתב הרב כמימריה דר"י משום דר' ישמעאל רמז ליחוד מן התורה מנין שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא לומר לך בן מתיחד עם אמו ואסור להתיחד עם כל העריות שבתורה וכיון דההיא מימרא הוי כפשטה דמתני' עלה סמיך ולא הוצרך לפסוק ותנא דברייתא ושמואל ס"נ דקרא לאו בהכי משתעי ואפי' ר"י מודה דלא הוי אלא רמז בעלמא. והוי יודע דאע"ג דהוי רמז מ"מ יחוד העריות הוי מן התורה ויחוד פנויה דוד גזר עליה והכי איתא בהדיא במסכת ע"ז ובפרק ב' דסנהדרין והקשה רמז ליחוד מן התורה מנין דאי לאו דאיכא איסור תורה ביחוד העריות לא הוו גזרי על יחוד הפנויה ומתני' דקתני לא יתיחד אדם וכו' בין בעריות בין בפנויות איירי אלא דבעריות הוי איסור תורה ובפנויות הוי גזרה דדוד. הנלע"ד כתבת דוד ן' זמרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף