שו"ת רדב"ז/ב'שט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על הכותב אל"ף דל"ת מאדנ"י אם מותר למוחקו:
תשובה התוספות כתבו בשם ר"ח דאינו נמחק לפי שהוא מקצת השם בקריאתו וע"כ לא היה גורס כגרסת הספרים שלנו דתניא פ' שבועות העדות כתב אל"ף למ"ד מאלה"י יו"ד ה"א מיי' הרי זה אינו נמחק שי"ן דל"ת משד"י אל"ף דל"ת מאדנ"י צד"י בי"ת מצב"אות הרי זה נמחק ואפי' לפי גרסתו חולקים עליו רש"י והרמב"ם שנתנו הטעם משום שהם שם בפני עצמו אבל א"ד אינו שם בפני עצמו וכ"ת שהוא מקצת השם בקריאתו אדרבא מפני שהוא כינוי אין בו כ"כ חומרא והלא שם אהי"ה מקודש יותר ואם כתב אל"ף ה"א מאהיה הרי זה נמחק ולפי דברי ר"ח אם כתב יו"ד משם ההוי"ה או אלף משם אדנ"י לא יהיה נמחק שהרי הוא מקצת שם המיוחד וכיוצא בזה לא שמענו אלא הנכון מה שכתב רש"י והרמב"ם שלא אסרו אלא אלו שהם שם בפני עצמן וכ"ת מאי למימרא צריכא אע"ג שלא נתכוין אלא לכתוב שם שלם אינו נמחק. וא"ת בשלמא לפי הספרים שלנו ניחא אלא לפי הגירסא של ר"ח אמאי לא קתני אלי"ף דל"ת מאדנ"י וי"ל דלאו כי רוכלא ליזול וליתני תני תרתי שאינם נמחקין ותרתי שמותר למוחקן דאי לא תימא הכי תקשה אמאי לא תני נמי אל"ף ה"א מאהי"ה. ומעתה נתבאר לך שמותר למחוק אותן שלשה יודי"ן שעושין לסימן שם ההויה אע"פ שעולין כשם ההויה עם ארבע אותיותיו והוי יודע שאם כתב יה"ו משם ההויה אינו נמחק וכן דקדקתי מלשון רבינו אע"פ שלא מצינו אותו שם בפני עצמו בכתוב מ"מ הוי מקצת שם המפורש ואסור למוחקו. ומה שנסתפק מהר"ר ישראל שאם יש לו פטר חמור ונתנו לכהן אם נפטר בכך לא ידעתי במה נסתפק דמשנה שלימה שנינו נתנו לכהך אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפרש שה תחתיו ותני עלה ישראל שהיה לו פטר חמור בביתו ואמר לו הכהן תנהו לי ואני אפדנו הרי זה לא יתננו אלא א"כ פדאו בפניו אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה זאת אומרת נחשדו הכהנים על פטרי חמורים וכתבה הרמב"ם פי"ב מה' ביכורים ומשמע מכל הני דאם נתנו לכהן נפטר וצריך הכהן לפדותו וזו אינה צריכה לפנים. ומי שנטל קנין לגרש את אשתו ונתחייב בו קנס קנין דברים בעלמא הוא וגם מן הקנס פטור דהוי כעין קני את וחמור דמספקא לן בפרק מי שמת אם קנה או לא כך כתב מהר"ר ישראל. ובמה שכתב שאין קנין חל על הגירושין הדין עמו אבל במה שפטר אותו מהקנס יש לדון דבשלמא קני את וחמור כלל אותו בקנין אחד אבל הכא הקנין הוא לגרש את אשתו ואם לא יגרש יפרע קנס כך וכך ולמה לא יחול הקנין על הקנס שהרי הוא על שני פנים הפוכים זה לזה והוי כאלו קנו מיניה לגרש וחזרו וקנו מיניה על הקנס וי"ל כיון שנתבטל הקנין במקצת נתבטל לגמרי והוי כאלו לא היה שם קנין ודמיא לנדר שהותר מקצתו הותר כולו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |