שו"ת רדב"ז/ב'רפב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ראובן רצה להשכיר לשמעון בית ולא פסקו דמי השכירות ואמר לו שמעון תסמוך עלי וקנו מראובן על זה. אם יש ממשות בקנין זה או לא:
תשובה כיון שלא פסקו הדמים לא סמכה דעתיה שלא יהיה קנין סודר יותר גדול מהגבהה תו אחד משאר דרכי הקנין וז"ל הרב פ"ד מהלכו' מכירה זה כלל גדול יהיה בידך הקונה את המטלטלין אם פסק הדמים ואח"כ הגביה קנה ואם הגביה תחלה ואח"כ פסק הדמים לא קנה באותה הגבהה עד שיגביה אחר שפסק או ימשוך דבר שאין דרכו להגביה והכי מפורש בברייתא וטעמא משום דלא סמכה דעתיה דמוכר ואין בזה חילוק. בנ"ד נמי כיון שלא פסק דמים לא סמכה דעתיה דמשכיר אע"ג דקנו מידו ואם היו דמי שכירות הבית קצובין קנה ונותן לו כפי מה שהיו קצובין. עוד יש ראיה ממה שכתב הרב פי"א וז"ל חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסות ה' שנים אע"פ שקנו מידו לא נשתעבד שזו כמו מתנה היא ואין כאן דבר ידוע ומצוי שנתנה במתנה וכן הורו רבותי ע"כ בנ"ד נמי כיון שאין השכירות ידוע לא סמכה דעתייהו דשוכר ומשכיר ואין הקנין כלום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |