שו"ת רדב"ז/ב'רעט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על מה שכתב הרמב"ן ז"ל על הא דתניא הרי שהיה בורח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לו העבירני ואני נותן לך דינר אין לו אלא שכרו. וז"ל מהא שמעינן דמי שהוא חולה וביד חבירו סמנין שוין עשרים והתנה עליו ליתן בדמיהם הרבה מחמת אונס אין לו אלא דמיהם אבל רפואות יש לו לשלם שחכמתו מכר לו והוא שוה דמים הרבה עכ"ל. וקא מבעיא לך אי אמרה הרב אפילו בחולה שאין בו סכנה וסמנין מצויין אצל אחרים:
תשובה מסתברא דאמרה אפי' בחולה שאין בו סכנה אלא שהוא בהול למהר רפואתו והוי אנוס אע"פ שהסמנין נמצאו ביד אחרים כיון שהוא נבהל למהר רפואתו אין לו אלא שכרו דומיא דמי שהיה בורח מבית האסורים מי לא עסקינן שהיה חבוש על ממון ואין שם סכנת נפשות ומי לא עסקינן שהיתה מעבורת אחרת ופגע בזו תחלה אבל אם אינו בהול על הרפואה והסמנים מצוין ביד אחרים מסתברא שנותן לו כל מה שהתנה עמו אע"ג שלא הפסידו כלום מ"מ כל תנאי שבממון קיים ואם אין הסמנים מצויים ביד אחרים כלל אע"ג דאינו בהול כ"כ על רפואתו מסתברא דאין לו אלא מה ששוים הסמנין דסוף סוף אנוס הוא כיון שאין שם אלא אלו ואם החולה הוא מסוכן בכל גוונא אין לו אלא דמי סמנין ואפי' בכה"ג נותן לו רפואתו כפי מה שהתנה עמו כי החכמה אין לה דמים ידועים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |