שו"ת רדב"ז/ב'רסה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על מעשה שהיה בבהמה שנמצאו מים צלולים בין המוח והקרום מכל צדדי המוח והמוח שלם:
תשובה לדעת הרא"ש ותלמידיו שהם בנו ורבינו ירוחם נראה שזו טריפה וסמכו להם על מה שכתב ה"ר אליעזר הלוי בר' נתן שמעשה בא לידו שנמצא בתוך הקרום מים ונחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולים כלל והתירו וכן ראה בה"ג. והטעם כיון שהמוח מקיף המים הדרא בריא אבל אם אין המוח מקיף המים סביב סביב טריפה ושוב מעשה בא לידו שהיו המים מונחים בתוך שלפוחית והיתה השלפוחית מונחת במוח והיה המוח מקיפה ולא היתה מגולה כלל אצל הגלגולת ואצל הקרום של מוח והכשיר וכן ראה בה"ג שהכשיר בענין זה אבל כשאין המוח מקיפו סביב שמגולה השלפוחית אצל הקרום והגלגולת אפילו מקצת או שהיתה מונחת בין הקרום והגלגולת טריפה עכ"ל. וזה המעשה השני השמיט אותו הרא"ש והטור דמשמע להו דהיינו המעשה הראשון א"נ משום דס"ל דבשלמא כשהמים בין הקרום והמוח איכא למימר המים מן המוח באו אבל בין הקרום והמוח אין המים מן המוח שהרי לא ניקב הקרום שאם ניקבו הקרומות בלא מים נמי טריפה דבשלמא כשנמצא השלפוחית בתוך המוח ואין המוח מקיף הרי חסר המוח מקום השלפוחית אבל בזמן שנמצא המוח שלם והמים או השלפוחית בין הקרום והגלגולת לא מסתבר להטריף ולפיכך השמיטו המעשה השני כי אין לנו לחדש טרפיות על מה שמנו חכמים. ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דגם הם לא הטריפו אלא בזמן שהמוח היה חסר מקום המים שרגלים לדבר שהמים מהמוח הם אבל בזמן שנמצא המוח שלם אין המים פוסלין ולפי שטה זו נ"ד שנמצא המוח שלם כשרה. ואם תרצה לפרש דמים במוח פוסלין אע"פ שיהיה המוח שלם נראה לי שכל שאר הפוסקים שלא כתבו דין זה חולקים חדא דבדקתי בכל הלכות טרפיות בהגה"ה ולא מצאתי דבר זה ואפשר הגה"ה של א' מהתלמידים היתה כתובה בספר ה"ג והר' אליעזר סמך עליה וכתבה להלכה. ותו דקבלה בידינו שהרי"ף והרמב"ם ראו את כל דברי הראשונים וכ"ש דברי ה"ג שהיו מפורסמים וכיון שלא כתבו דבריו משמע דלא ס"ל כוותיה והרמב"ם ז"ל מנה שבעים טרפיות ולא בא זה בכלל וכ"ח שזהו מה שכתבו אם נשפך כקיתון טריפה הא ודאי ליתא חדא דהוה להו לחלק בין אם המוח סובב את המים או אין סובב כאשר מחלק בה"ג ותו דנשפך כקיתון משמע כולו כדפירש"י ז"ל שנשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואלו במים אפילו מעט מים פוסלין אם אין המוח מקיף ותו דנשפך כקיתון משמע שהמוח נתרכך והומרך עד שנשפך המים ולא שנעשה מים דהכי הוה למימר אם נהפך המוח למים אלא ודאי מדאמרינן נשפך כמים משמע דמוח הוא וכן ניכר צורת המוח שנמחה מן המים הצלולים שזה עבה ועכור והמים צלולים וזכים. ותו דבגמרא קרי ליה המרכה והכי אמרינן נתמרך פסול ומשמע שהמוח נעשה רך לא שנעשה מים הלכך הדבר ברור אצלי דשני דינים הם דנתרכך לחוד ויש בו מים לחוד וכל הפוסקים שלא הזכירו המים משמע דלא ס"ל שיהיו המים פוסלין במוח מכמה טעמי שהרי טעמא דמלתא כתב הרשב"א ז"ל דנתמסמס טריפה מפני שכל שהגיע להפסד זה עתיד הקרום להנקב וכן נראה מדברי רש"י ז"ל וכיון שהמוח שלם ולא נפסד המים אין דרכם לנקוב אלא החום מיבש אותם מעט מעט אבל המוח שהומרך נפסד מצד חולי ונוקב. וא"ת כיון שכן מאי שנא ריאה שאפי' נשפכת כקיתון כשרה ואמאי לא אמרינן עתיד הקרום לינקב שהרי יש לריאה שני קרומות כמו המוח וי"ל דבשלמא ריאה יש לה סמפונות שמעמידין אותה והדרא בריא אבל המוח אין לו דבר שיעמיד אותו והרי זה נכון. ותו כיון שדיני המוח אנו לומדין אותם מחוט השדרה ובחוט השדרה לא שייך פיסול המים שהרי אינו נפסל בנקב ואפילו תימא שהמים נוקבים יצאו המים דרך הנקב וכשרה דבשלמא כשנמרך או נתמסמס המוח כיון שהגיע להפסד זה יש לחוש שמא יפסוק רובו מחמת החולי וטריפה וכיון דלא שייך בחוט השדרה גם במוח לא שייך. ותו דלא מסתבר שיהיו מקצת מים בצד המוח פוסלין ואם חסר המוח גופיה או נרקב כולו תהיה כשרה וכ"ת משום שהמים נוקבין הרי הדבר ברור שקרום המוח יותר חזק מהמוח עצמו ואם יש כח למים לנקוב הקרום כ"ש שינקוב המוח ומה יועיל שיהיה המוח סביב המים וכ"ת משום דהדרא בריא א"כ כשיהיו המים מגולין לצד מעלה היה ראוי להכשיר שאין דרך המים לנקוב אלא מלמטה שכן טבע המים לירד למטה הילכך אין טעם פיסול המים מפני שהם נוקבים הקרום אלא מטעם חולי הממית את הבהמה וא"כ אין פיסול זה בכלל ניקב קרום שלמוח ואין לנו אלא שבעים טרפיות. ואם איתא דמקצת מים פוסלין מאי איריא נשפך כקיתון מראשו לסופו ומסופו לראשו אפילו נשפך קצתו טריפה וכ"ת נשפך מקצתו נמי פסול הא ודאי ליתא חדא דנשפך כקיתון אמרינן ומה קיתון נשפך כולו אף הכא נמי נשפך כולו ותו דאי נשפך קצתו טריפה הוה להו לפרושי ותו דילפינן נשפך כקיתון דהכא משנשפך כקיתון דריאה מה נשפך דהתם אפילו נשפך כולו כשרה אף נשפך דהכא שנשפך כולו כקיתון טריפה והבו דלא לוסיף דנימא דהתם דנשפך כולו כשרה והכא אפילו נשפך קצתו טרפה. עוד ראיה שאין המים הזכין נוקבין דהא גבי ריאה אם היתה מלאה מים זכין כשרה וי"א אפילו סרוחין כשרה ואמאי ניחוש שמא ינקבו הקרום של הריאה או א' מהסמפונות אלא ודאי אין המים נוקבין ומהכא נמי ראיה דנשפך כקיתון לאו היינו מים ממש דא"כ כיון שכתבו דין נשפך כקיתון למה הוצרכו לכתוב היתה מלאה מים אלא ודאי תרתי נינהו נשפך כקיתון לחוד ומלאה מים לחוד הכא נמי גבי מוח תרתי נינהו הילכך כל הפוסקים שלא כתבו דין זה של המים הנמצאים במוח לא סבירא להו או מפני שלא היה בספר ה"ג שהיה לפניהם כאשר לא נמצא בספרים שלנו או משום דלא סבירא להו. תדע שהרי המרדכי שהיה בקי בדברי א"ז וגם בעל ס' התרומה ורבים אחרונים לא כתבו דין זה זולת הרא"ש ותלמידיו וכבר ידעת כי דעתי הוא שלא אמרוה בזמן שנמצא המוח שלם אלא בזמן שנמצא חסר דרגלים לדבר. וא"ת אין לנו להניח מה שבא בפירוש איסורו מפני הפוסקים שלא הזכירוהו מתוך דברי אתה מבין שתי תשובות דכיון שהיו בקיאין בדברי בה"ג אם איתא דסבירא להו היו כותבין אותו ותו כיון שמנו הטרפיות וזה לא בא במנין א"כ לא ס"ל והוי כאילו חלקו בהדיא. וכיון שנתברר שהוא מחלוקת הפוסקים ואם הביאו הראש אחר שפתחו את קרום המוח אם אתה מסופק אם הוה המוח מקיף את כל המים או לא יש להקל וכ"ש אם הוא ממון של ישראל. כל זה כתבתי להלכה אבל למעשה כיון שיצא הדבר מפי קדושים ראוי לחוש לדבריהם להחמיר ואם הדבר ספק דעתי נוטה להקל אפילו למעשה אם הבהמה של ישראל כי הקב"ה חס על ממונם של ישראל והרוצה לחלוק יחלוק. שוב ראיתי קונדריס וז"ל המוח שנמוק או נתמעך והקרום קיים כשרה נשפך כמים או נמס כדונג טרפה פי' נתמעך חתיכות חתיכות נשפך כמים היינו כקיתון דתנינן גבי ריאה וזו היא המרכה וקים להו לרבנן דכמים או כדונג לא הדרא בריא וי"מ מה שאמר הרב נתמעך אכולו וכן מה שאמר כמים או כדונג אכולו קאמר אבל אם מים בתוך המוח ואפילו נחסר מהמוח כשיעור המים מותר כיון שהמוח מקיף המים קים להו לרבנן דהדרא בריא וכן הורה ה"ר אליעזר בר נתן הלכה למעשה וכן סובר הרב בה"ג וכן דעת הרב לפי המפרשים כפירושו ע"כ. ואם מה שכתב וכן דעת הרב חוזר על יש מפרשים יש קושיא מדיליה אדידיה שהרי אם נשפך כולו כמים טריפה היא נשפך מקצתו כשרה והדר אמר שאם נמצא במוח קצת מים ולא היה המוח מקיף את המים טריפה הרי לא נשפך אלא קצתו אלא על כרחין יש לנו לומר כי מה שכתב וכן דעת הרב אינו חוזר אלא על הפירוש הראשון שכתב פי' נתמעך חתיכות נשפך כמים או כדונג נמי היינו חתיכות חתיכות וזהו שכתב וי"מ מה שאמר הרב נתמעך וכן מה שאמר כמים אכולו קאמר משמע כי לפי הפי' הראשון נשפך כמים מקצתו קאמר והשתא אתי שפיר מה שכתב אבל אם מים בתוך המוח וכו' דלא אמרינן מקצת מים פוסלין אלא בזמן שאין המוח מקיף אותם אבל אם המוח מקיף את המים כשרה וזהו שכתב וכן דעת הרב לפי דעת המפרשים כפירושו ומה שכתב כפירושו טעות סופר הוא אלא כפירושי והיינו הפירוש הראשון דחתיכות חתיכות קאמר ואפילו תימא דבעל הקונדריס בר סמכא הוא כבר הוכחתי למעלה מדברי המפרשים דנשפך כקיתון כולו משמע ואין הבהמה נטרפה עד שיהיה כל המוח מים אבל אם יש שם מוח הדרא בריא וכ"ש היכא דהמוח שלם כנ"ד וכ"ז אחר שנודה דנשפך כקיתון היינו מים זכין וכבר הוכחתי דנשפך כקיתון לחוד ומים זכים לחוד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |