שו"ת רדב"ז/ב'רכג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם פי"א מהלכות שאר אבות הטומאות וז"ל בשר תאוה אע"פ שהוא טהור גזרו עליו שיהיה כשלישי לטומאה מטמא את הקודש ואינו פוסל את התרומה ע"כ וכיון שנטמא הקודש אסור לאוכלו כל הכהנים בין טמאים בין טהורים וקשיא דתנן בפ"ב דערלה בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים שנתבשלו עם בשר תאוה אסור לטמאים ומותר לטהורים ומשמע דמותר לכהנים הטהורים וכן כתב ז"ל בפירושיו אם היה בשר קדשי קדשים הוא שנתבשל עם בשר תאוה אוכלין הכל טהורים הכהנים כמו שביארנו ואם היה בשר קדשים קלים שנתבשל עם בשר תאוה אוכלין אותו טהורי הזרים ולא נחוש בזה הענין ודומה לו לאחד מששים כיון שהכל מואר ואין שם דבר שיאסור אכילתו עכ"ל:
תשובה ע"כ משנה זו שנויה קודם שגזרו על בשר תאוה שיהי' כשלישי לטומאה לטמא את הקודש וגזירה זו שנויה בתוספתא דנדה ולפיכך פירשה רבינו במשמעה וכן פירשה רבינו שמשון וחידש בה דקדשי קדשים מותר אף לזרים וכגון דאין בהם כדי לאסור כאשר מבואר בפירושיו והנה לד"ה מותר לטהורים ותנא דמתניתין דינא קתני אבל אחר כך גזרו שבשר תאוה מטמא את הקדשים ואיכא לפרושי מתניתין בגוונא אחריתי דהא דקתני אסור לטמאים ומותר לטהורים לאו אבשר קודש קאי דהא נטמא ואינו מותר אפילו לטהורים אלא אבשר תאוה קאי קמ"ל דאסור לטמאים מפני בשר קודש המעורב בו ומותר לטהורים לפי שנתבשל בשר קודש בתוך בשר תאוה והכי משמע מה שכתב רבינו פ"י מהלכות מעשה הקרבנות וז"ל בשר קדשי קדשים או בשר קדשים קלים שנתבשל עם בשר תאוה הרי בשר התאוה אסור לטמאים ומותר לטהורים ע"כ. וזה ממש מה שכתבתי בפירוש המשנה א"נ בזמן שחיבר פירוש המשנה עדיין לא עמד על התוספתא דנדה וסתמא דמלתא דרבינו שמשון עמד עליה וסובר שהמשנה שנויה קודם הגזירה א"נ שאין התוספתא הלכה כיון שלא הוקבעה בתלמוד אבל לרבינו שכתב אותה צריך לתרץ כאשר כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |