שו"ת רדב"ז/ב'קפה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אם יש אצלי תירוץ על מה שכתב הרמב"ם פכ"ד מהלכות שבת קטן שעשה דבר שהוא משום שבות וכו':
תשובה הנה בעל מ"מ אשר היה בקי בדברי רבינו כתב ולא מצאתי טעם נכון בזה והדבר צריך לי תלמוד ע"כ וכ"ש אני שצריך לי תלמוד ועיון. אבל אחר בקשת המחילה מהרב הנזכר אודיעך דעתי ומה ששמעתי הנה רבינו כתב בסוף הל' מאכלות אסורות קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות או שעשה מלאכה בשבת אין ב"ד מצווין עליו להפרישו לפי שאינו בן דעת בד"א בשעשה מעצמו אבל להאכילו בידים אסור אפי' בדברים שאיסורן מדברי סופרים וכו'. ולהכי נקט הכא דבר שהם משום שבות למידק מינה שאין מרגילין אותו בחילול שבת ואפי' בדברים שהוא משום שבות את זה שמעתי ולא נתיישב אצלי שלא היה לו לרב ללמדינו טעות מפני הדיוק שלא הוזכר. והנכון אצלי דנקט הכי משום סיפא וכן אם הניחו אביו אין ממחין בידו כלומר ביד האב דוקא בדברים שהם משום שבות אבל בדברים של תורה אם הניחו אביו לחלל את השבת או לאכול דבר שהוא אסור מן התורה מוחין ב"ד ביד האב שלא ירגילנו בכך. וכן נראה ממה שכתב בסוף הלכות מאכלות אסורות וז"ל אע"פ שאין ב"ד מצוין להפריש את הקטן מצוה על אביו לגעור ולהפרישו כדי לחנכו בקדושה ופרישה ע"כ וכיון דמצוה על האב להפרישו ולא קיים מצוה זו ב"ד מצווין לגעור באב שיקיים מצוה זו ולא חשש רבינו שנטעה בדיוק דבריו שהרי כתב בכמה מקומות דאין ב"ד מצווין להפריש את הקטן אפי' בדברים של תורה ונקט הכי משום סיפא דמלתיה וכדכתיבנא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |