שו"ת רדב"ז/ב'קפג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ראובן שבחיי אמו. רחל בהיותה אלמנה אחרי שגבתה כתובתה קנה קרקע משמעון בשטר כהלכה ובהמשך זמן נשא ראובן אשה ואחר כמה זמן הלך ראובן לארץ מרחקים והניח גט זמן לאשתו ולא הניח לה בטחון לכתובתה כי אמר בא יבא ברנה נושא אלומותיו ובין כך שלחה רחל ידה למכור הקרקע כי אמרה שהוא שלה והרי ושטר ראיה בידה מנכרי ואשת ראובן טוענת שהקרקע הוא מבעלה משועבד הוא אצלה לכתובתה ואם בעלה מכרו היא לא ידעה ולא הבינה במכירתו ולא סלקה שעבודה מעליו ורחל אמו טוענת שבתחלה כשקנה בנה ראובן הקרקע קנאה בעדה ועל שמה ומדמי חפציה כי מכרה לקנות בהם הקרקע רק שבנה כתבו על שמו ועמה ראיה איך מכרה חפציה בעת ההיא כדי לקנות הקרקע ההוא ואשת ראובן אומרת שהקרקע היה של בעלה ומדמיו קנאה וכתבו על שמו כי אמוד היה במעות ואם היא מכרה חפציה היו לדבר אחר ועתה זאת אומרת הקרקע שלי שהוא משועבד לשטר כתובתי וזאת אומרת שלי הוא כי אנכי החזקתי בו שאנכי בתוכו ילמדנו רבינו הדין עם מי ויכתוב כל החלוקים היכולים ליכתב להוציא לאור משפט צדק. זאת ועוד תובעת אשת ראובן מרחל שתתן לה קצת חפצים ונכסים הידועים לבעלה ראבון אשר הם בידה כי מופקדים המה אצלה ומתוך קטטה ומריבה שנפל בין איש ואשתו הוציאם מביתו כמפורסם לכל והפקידם אצל אמו ורחל אמו טוענת שבנה חייב לה עליהם קצת מעות על פה ורוצה להתפרע מהם גם לזה יפקח עיני השגחתו וכ"ת יאיר עינינו באור תורתו ויאר ה' פניו אליך וישם לך שלום והאשה הזאת באה מכח שהיא גרושה מבעלה כי עבר זמן הגט אשר קבע:
תשובה כיון שקרקע זה נכתב השטר בשם ראובן א"כ צריך לדעת זה השטר הנמצא ביד אמו אשר עלה בערכאות מה הוא אם שטר הודאה שהודה ראובן שהקרקע של אמו שקנה אותו במעותיה אע"פ שנכתב השטר בשמו ולפי מה שכתב הרמב"ם ז"ל אין שטר זה כלום ואפי' יש בו כל התנאים שבעולם ואם הוא שטר מכירה שמכר הקרקע לאמו בערכאותיהם אם יש בו התנאים אשר הזכירו הראשונים וכתוב בו בפנינו מנה הרי זה שטר כשר לכ"ע אבל אם חסר תנאי מהם אינו כלום ולפי שהדור פרוץ מרובה על העומד אין ראוי להאריך ולבאר דברים אלו. אבל דע שיש מקצת פוסקים דפסקו הך דשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא וכיון דדינא דמלכותא הוא שכל השטרות העולים בערכאות בקיום השופט הגדול שיעשו בהם דינא הוא וכן נהגו וסמכו בכל המלכות הזה וכ"ש בשטרי קרקעות שאין להם קיום אלא בערכאותיהם ואם יש חק למלכות על מכירת הקרקעות כ"ע מודו דדינא דמלכותא דינא. הילכך אם השטר אשר ביד רחל עלה בערכאותיהם בקיום השופט הגדול שלהם עושין על פיו שכבר ידעת שהמנהג כלל גדול בדיני ממונות ואם הוא שטר הודאה אינה יכולה לטרוף אותו שהרי מעולם לא היה קרקע זה של ראובן אע"פ שנכתב על שמו ואם הוא שטר מכירה לא עדיף משטרי דילן ואם רחל צייתא דינא. טורפת אותו אשת בנה לכתובתה כיון שאין שם נכסים בני חורין ומה שטוענת רחל חזקה אין טענתה טענה ואפילו טוענת חזקת ג' שנים אינה כלום דקי"ל אין לאב חזקה בנכסי הבן. ועל ענין התביעה השניה תשבע רחל כמה חייב לה בנה וגובה מן הנכסים אשר בידה ואפילו אם באו לידה בתורת פקדון יכולה היא לעכב אותם בשביל החוב שיש לה על בנה. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |