שו"ת רדב"ז/ב'קע
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות שאר אבות הטומאות עור שיש עליו כשני חצאי זיתים בשר נבלה העור מבטלן ואינם מטמאין לא במגע ולא במשא שכל שאינו מטמא מן הנבלה במגע אינו מטמא במשא אבל שני חצאי זיתים שתחבן בקוסם הנושאן טמא שהרי נשא כזית והנוגע טהור שאין חיבורי אדם חבור עכ"ל. וקשיא לך בתרתי חדא כיון דקי"ל כר' עקיבא שהעור מבטלן אמאי צריך לכתוב שכל שאינו מטמא במגע אינו מטמא במשא. ותו קשיא שהרי חזר בו בסמוך מן הכלל הזה שהרי כתב שני חצאי זיתים וכו' מטמא במשא ואינו מטמא במגע:
תשובה אדקשיא לך על רבינו תיקשי לך על ר"ע גופיה דתנן ר' עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה ר' עקיבא בשני חצאי זתים שתחבן בקוסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה ר' עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן וע"כ האי ומודה ר' עקיבא דוקא לטמא בהיסט הוא כדקתני בהדיא והסיטן טמא אבל במגע טהור ואי ס"ל דמטמא נמי במגע מאי ומודה דהא ר' ישמעאל מטהר במגע וזה ברור דלא פליגי אלא בהסיט אבל במגע כ"ע מודו דטהור דאי לא תימא הכי נמצאו הסברות הפוכות ותניא ר' עקיבא אומר הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא והתוספות דחקו לפרש לרבי עקיבא גופיה לא צריך קרא דאיהו ס"ל דעור מבטלן אלא לדברי ר' ישמעאל קאמר לדידך דלית לך העור מבטלן תיפוק ליה מהא דכיון דאין בא לכלל מגע וכו' וגם רש"י מדוחק קושיא זו כתב אבל בעלמא אפי' במגע נמי מטמא דאי לא מטמא במגע לא הוה מטמא במשא דהאמר ר' עקיבא לקמן את שבא לכלל מגע וכו' ואיברא דפשטא דמתני' קשיא עליה וכדכתיבנא לעיל והרמב"ם ס"ל דמתני' כפשטה סובר שעדיין איו צריכין לכלל של ר' עקיבא משוס דאיכא לאקשויי נהי דהעור מבטלן לענין שלא יהיו מחוברין והנוגע טהור שהרי לא נגע בכזית אבל לענין משא הרי הוא נושא כזית שלם לכך הוצרכנו לכללו של ר' עקיבא שכל שלא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא דכתיב והנוגע והנושא וסובר רבינו דהאי קרא והכלל אשר למדנו ממנו לא איירי אלא בזמן שחיבורן בידי שמים דומיא דעורן ובו שני חצאי זיתים דהא בנבלה איירי קרא שחיבור בשרה ועורה בידי שמים אבל אם חבורן בידי אדם לא הוי חיבור ובהכי לא איירי קרא ולא כללו של רבי עקיבא ואין למדין ממנו ומודה ר"ע לר' ישמעאל שהוא מטמא במשא כדינו שהרי נשא כזית מן הנבלה והנוגע טהור כדינו. וא"ת זה הפך הכלל שאמר ר"ע תירץ רבינו שאין חיבורי אדם חיבור כדי שנאמר כל שאינו בא לכלל מגע אינו בא לכלל משא דלא אמרינן הכי אלא בזמן שחיבורן בידי שמים דומיא דעור ובו ב' חצאי זיתים דוק ותשכח שזו שטה נכונה לישב דברי ר"ע ודברי רבינו כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |