שו"ת רדב"ז/ב'קלט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על ראובן שתורתו אומנותו ויש לו בית סמוך לבהכ"נ ובו חלון גדול על בהכ"נ ובאותו בית קבע מקום ישיבתו ובית מדרשו אם הוא חייב ללכת לבהכ"נ ואם לא הלך עובר על מה שאמר הנביא [הוי] על כל שכני הרעים וגו' או לא:
תשובה הדבר ברור אצלי. שיותר טוב שיתפלל בבית מדרשו ובמקום קביעות למודו ממה שילך לבהכ"נ דגרסינן פ"ק דברכות דר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר כנשתא בטבריה לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי וא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה ואמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אמר הקב"ה אוהב אני שערים המצויינים בהלכה מכל בתי כניסיות ואפליגו בפירושה דרבני צרפת פירשו דאפי' בלא עשרה היו עושין כן משום דמצוה טפי משום קביעות התורה וכ"נ דעת רבינו יונה וכ"כ הטור אלא שכתב אח"כ מ"ש אביו בתשובה וגם הרמב"ם ז"ל כתב פ"ח מהלכות תפלה והוא שיתפלל שם תפלת הצבור כלומר בעשרה וא"ת א"כ מאי רבותיה סד"א ברוב עם הדרת מלך קמ"ל דאע"ג שאין שם אלא י' שבית המדרש עדיף. ובנ"ד כ"ע מודו דבית המדרש [שלו] עדיף חד דכתב רבינו יונה דאפילו לדעת הרמב"ם אין צריך עשרה אלא למי שדרכו ללכת מביתו ללמוד למקום אחר דכיון שדרכו להתבטל מלמודו בשעה שהולך ללמוד יש לו להתפלל בעשרה או ללכת לבהכ"נ אבל מי שלומד בביתו כל היום במקום קבוע ותורתו אומנותו אין לו ללכת לבהכ"נ אם לא ימצא עשרה והאריך להביא ראיה ע"ש:
ותו דע"כ לא נחלקו אלא במי שמתפלל תפלת יחיד אבל בנ"ד מתפלל עם הצבור אע"פ שאינו עמהם בב"ה ממש שומע קדיש וקדושה וחזרת שלש תיבות של ק"ש וחזרת התפלה ומתפלל עמהם כל התפלה מלה במלה אין ספק דבבית מדרשו עדיף וכ"ע מודו ואי לאו דמסתפינא אמינא כי לזה נתכוון רבינו שכתב והוא שיתפלל עם תפלת הצבור זו היא נוסחת הספרים שלנו כלומר שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים ועם הצבור ממש והיינו דאמרינן בגמרא אמר ליה ר' יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפיה למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא ולימא ליה מר לשליחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודועי למר אמר ליה מאי כולי האי א"ל דאמר רבי יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב ואני תפלתי לך עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ולדעתי לזה נתכוון רבינו כשאמר והוא שיתפלל עם תפלת הצבור ולא היתה כוונתו שצריך עשרה כאשר כתב תלמידו של רבינו יונה ורבינו משה פירש שלא אמרו אלא בעשרה ע"כ ואפשר ספר משובש נזדמן לו והיה כתוב והוא שיתפלל שם תפלת הצבור ומפני שסמך וכיצד תפלת הצבור וכו' ואין עושין כן בפחות מעשרה ואין דרכו של רבינו לסתום אלא לפרש ולקצר והיה ראוי שיכתוב והוא שיתפלל בעשרה אלא הגרסא הנכונה היא גרסת הספרים שלנו והוא שיתפלל עם תפלת הצבור ומפרש כיצד היא תפלת הצבור. והוי יודע דאפילו למה שהבין תלמיד רבי יונה בדברי הרמב"ם מודה הוא בנדון דידן כיון דאיכא תרתי חדא שהבית הוא מקום קביעות תלמודו ותו שמתפלל עם הצבור ממש בקדיש וקדושה ועונה עמהן אמן כאותן העומדים בבהכ"נ ותו לא מידי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |