שו"ת רדב"ז/ב'קלז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמת ונתן מקצת נכסיו במתנת שכיב מרע וגם צוה לחלק מעות לעניים וכן עשו ואח"כ באה אשתו שהיתה במקום אחר וכשבאה לגבות כתובה לא מצאה נכסים בני חורין אם יכולה לגבות כתובתה מן המתנות או לא:
תשובה ראיתי מקבלי המתנות הביאו ראיה להעמיד המתנה בידם מתשובת מהר"ם שנשאל על כיוצא בזה והשיב דעתי נוטה שאין אלמנת ראובן יכולה להוציא דהודאת בעל דין כמאה עדים ומשעבוד כתובה שאומרת הא קי"ל בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה והכא נמי לא שנא ע"כ. עוד הביא ראיה ממה שכתב המרדכי פרק נערה המאורסה ג' סברות י"א מתנת בריא הוי כמכר ומפקיע שעבוד הכתובה וי"א אפילו מתנת בריא אין מפקיע הכתובה וי"א אפי' מתנת שכיב מרע מפקיע הכתובה ע"כ. וכל זה מבואר הטעות שאין כל הדברים אמורים אלא מדין התלמוד דמטלטלי לא משתעבדי א"נ אחר דתקון דמטלטלי משתעבדי א"נ שכתב בהדיא בין נכסים שיש להם אחריות בין מנכסים שאין להם אחריות אבל לא כתב לה מטלטלי אגב מקרקעי שאם כתב לה כן חזרו המטלטלין להיות דינם כקרקעות ואית בהו דין קדימה וכבר ידעת שכבר נהגו לכתוב כן בכל הכתובות והשטרות. ראיה לדין זה דאמרינן בפ' חזקת הבתים גבי מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה מפני שאין אחריותו עליו [וקפריך] תלמודא וניחוש דילמא מטלטלי אגב מקרקעי אקני ליה דאמר רבא אי אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבי מקרקעי גבי מטלטלי וכתבוה כל הפוסקים והרמב"ם ז"ל פ' י"ח מה' מלוה ולוה וז"ל הקנ' לבעל חובו כל המטלטלין ע"ג קרקע ויש לו להיות נפרע מן הכל הרי זה טורף מאותן מטלטלין. וז"ל הרשב"א סימן א"ח דעתי נוטה כדברי האומר ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה וכן פשט המנהג בארץ הזאת ומטלטלין ששעבד אגב מקרקעי הרי הן כקרקע לכל הדברים האלו ומה שאמרו שאון דין קדימה במטלטלין הנ"מ כשלא כתב לו מטלטלי אגב מקרקעי ע"כ וזה מוסכם מכל הפוסקים שעמדתי עליהם. אלא שראיתי שכתב הרא"ש שנהגו בטוליטולא וגלילותיה שלא להגבות לב"ח ולא לאשה ממטלטלי שמכר או שנתן מפני תקנת השוק אפי' ששעבד להם מטלטלי אגב מקרקעי והוא בעצמו כתב בתשובה אחרת כלל פ' שמקום שלא פשט אותו מנהג צריך להעמיד כדין התלמוד ובמקומות הללו לא פשט המנהג ההוא ואפי' אם אנו מסופקים אם פשט המנהג ההוא או לא נעמיד אותו על דין התלמוד כיון דכתב ליה מטלטלי אגב מקרקעי הילכך גובה האשה ממטלטלי דמתנה וכן בעל חוב המוקדם ואפי' במקום שנהגו יש מקום [לומר] במטלטלי דמכר שפיר עבוד משום תקנת השוק שלא ימצא אדם למכור מטלטליו שהקונה אומר היום ולמחר יוציאו אותם מתחת ידי אבל במקרקעי לא עבוד תקנת השוק והניחו הדבר כדינו חדא דלא שכיח כולי האי שימכור אדם קרקעו ותו דעיקר סמיכות האשה וב"ח על הקרקעות ותו דמפני חבת קניית הקרקע מעייל נפשיה לספק שמא יטרפוה ממנו. אבל מטלטלי דמתנה לא ידעתי מה טעם עבוד בהו תקנת השוק חדא דמתנה לא שכיח כולי האי ותו דמקבל המתנה לא ימנע מלקבל שאפי' תצא מתחת ידו לא מפסיד מידי דלאו מידי יהיב. ותו דלא שייך טעמא דלא ימצא מי שיקנה מטלטליו שאם לא ימצא מי שיקבל מתנתו טוב הוא לו הילכך אי הוינא התם ה"א אין זו תקנה טובה במטלטלי דמתנה. כללא דמילתא לא שנא מתנת בריא לא שנא מתנת ש"מ כתובת אשה וב"ח המוקדמין גובה מהן הואיל וכתב להו מטלטלי אגב מקרקעי ומ"מ מודה אני שאם היו מקבלי המתנה עניים ואכלוה אין כותבין עליהם שטר חוב בהם וכן אם היו מטלטלין ונאבדו ואם יש דבר הבא מכח מטלטלי המתנה מחזיר אותם אבל אם נאכלו ואין להם תמורה אין חייבין לשלם דומיא דהמעות שחלקו לעניים וכי תיסק אדעתין שנוציא מכל עני ועני מה שאכל והנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |