שו"ת רדב"ז/ב'עה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על ראובן ששכר החצר מהעכו"ם הסמוך לביתו ואח"כ מכר העכו"ם הבית לשמעון והחצל בכלל וכשבא להוציא [את ראובן מן הבית] אמר אני קודם שאני בן המצר ושמעון טוען הקונה מן העכו"ם אין בו דין בן המצר ועוד כי השכירות אין בו דין בן המצר יורה המורה הדין עם מי:
תשובה מם שטען שהקונה מן העכו"ם אין לו דין בן המצר לא שייך הכא כלל דהא טעמא הוי משום דאמר ליה אריא אברחית אמצרך והכא אין לך ארי גדול משמעון שרוצה לסלקו לגמרי. ואם ראובן אינו רוצה לקנות אלא החצל לבד הדבר ברור שאין בו דין בן המצר אבל ודאי לא שאלת אלא בזמן שרוצה לקנות כל הבית לפי שהוא בן המצר דקיי"ל שכירות מכורה ליומיה. אבל כד מעיינת טעמא דאמרי משום ועשית הישר והטוב תשכח דבשלמא בזמן שבן המצר הקרקע קנוי לו שייך טעמא דועשית הישר והטוב אבל בזמן שבן המצר הקרקע שכור לו לא שייך האי טעמא דהיום ולמחר יסתלק משם ונמצא שהפסדנו את הקונה וזה לא הרויח שלא עשינו עמו הישר והטוב. וזהו שכתב רבינו סתם השכירות אין בו דין בן המצר בין אם הוא כנ"ד בין אם בא לשכור ביתו אין בן המצר יכול לומר תשכור אותו לי דמצי למימר זה נוח לי יותר ממך בין אם השכיר לו בית ובא למוכרה לזה אין בני המצר יכולין לעכב דומיא דמשכנתא. ועוד כתב וז"ל לפיכך אם טוען הלוקח ואמר וגזלן אתה לשדה זו אריס אתה לשדה זו או שוכר או ממשכן צריך בעל המצר להביא ראיה שהוא בעל המצר ושהקרקע הזה בחזקתו וכן כל כיוצא בזה ע"כ. הרי לך בהדיא כי השוכר קרקע או בית לא נקרא בן המצר. וז"ל הרא"ש בתשובה כלל צ"ז הילכך כיון שאין לו חלק בקרקע אלא עד זמן שקצבו או כל זמן עומדו אין לו בקרקע כלום דהוי כמו שכירות ואין בו דינא דבר מצרא עכ"ל. ואל יקשה עליך מ"ש בכלל ראשון תשובה שנית דהתם איירי בשנים ששכרו בית ואחד מהם רוצה להשכיר חלקו לאחרים שחבירו מעכב עליו וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |