שו"ת רדב"ז/ב'סד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת מעשה היה שבאו ששה שבויים ביד ערבי אחד שהיה שליח לערבי אחר אשר קנה את השבויים ונתפשרו השבויים עם הערבי בממון הרבה וכשבאו השבויים פה מצרים עשו הקהלות נדבה ופדו השבויים בסך קרוב לחמש מאות פרחים זהב ויניציאנוש ועוד באו שבויים אחרים ועשו נדבה לצורכם וגם קהל אסכנדריאה עשו נדבה והותירו מאה קורונאש ביד הגבאי של אסכנדריאה שהוא החכם כה"ר יעקב ן' תבון נר"ו ושלח פה להודיע איך יש שבוי אחד בארץ מצרים וכתב לו גבאי מצרים שיעכב המאה קורונאש הנזכר בידו אם יפדה אותו שבוי ועדיין אותו שבוי לא נפדה אחר כן בא הערבי אדון השבויים הראשונים ותבע לפני השרים ולפני הקאצ"י וגזרו שיעשו פשרה ביניהם והכרחו לתת לערבי הנזכר קרוב לחמש מאות פרחים יתרים על מה שלקח והוצרכו הצבור לקחת אותם ברבית ועתה נודע לצבור באלו המאה קורונאש אשר ביד החכם הנזכר ותובעים אותם ממנו באמרם שהשבויים השניים זכו בהם והחכם הנזכר משיב שכבר נתיחדו לצורך אותו שבוי וזכה בהם אותו שבוי ואינו רוצה ליתנם ושאלו הצבור יצ"ו הדין עם מי:
תשובה הדין עם הצבור מכמה טעמים חדא דקיימא לן מותר שבוי לאותו שבוי וכן פסקו כל הפוסקים וכיון שכן לא זכה השבוי בהם ושלא כדין עשו לעכב אותם לצורך שבוי אחר הילכך יחזור אותם ליד הצבור. ותו דכיון שהחכם הנזכר היה גבאי בידו היו ובידו נמצאו ונמצא שלא זכה לצורך אותו שבוי שהרי לא אמרו לו זכי בהם לצורך פלוני ואפי' לפי דעת מי שירצה להתעקש ולומר שזו תקרא זכייה הויא זכייה בטעות שהרי באותה שעה חשבו שהיה שם מותר ונמצא למפרע שלא היה שם מותר. ותו דאין מניחין ודאי מפני הספק שהרי הצבור פורעים רבית על אלו המעות ואותו שבוי ספק יפדה ספק לא יפדה וכשיפדה בע"ה יפרעו עליו הקהל כמנהגם הטוב. ותו דתנן אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהן ונתנו בה שני טעמים משום דוחקא דצבורא אי נמי משום דלא ליגרו וליתו וזה האחרון תפס רבינו ז"ל הילכך מה לי שיהיה הפדיון מזה הקהל או מקהלות אחרות דאפי' לפי הטעם הא' כי היכי דאיכא דוחקא דצבורא בקהל אחד ה"ה בב' קהלות וזה השבוי נתפשר בשלש מאות פרחים והוא כפלי כפלים מכדי דמיו ובזה נסתלקה הטענה שטוען החכם הנזכר דכיון שאין הקהל פורעים אלא ק' קורונאש שהן כדי דמיו לא נקרא זה אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהן וזו טענה בטלה היא מהטעם שכתבתי. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |