שו"ת רדב"ז/ב'נד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על ראובן שהיה בידו פקדון של לוי ושלחו ביד שמעון שיתן אותו ללוי ואחר שנתנו לו חזר ולקח ממנו קצת ולוי טוען כיון שהגיע פקדוני לידך זכיתי בו ולא היה לך להחזיר לראובן דבר כיון שלא היה שם אונס אתה חייב לי ותחזור על ראובן:
תשובה מתוך השאלה משמע שלא היה ראובן הנפקד כופר בפקדון הילכך אי היה פשיטא לן דאמר ליה הולך פקדון זה ללוי הדבר ברור שהיה ראובן יכול לחזור בו כדאיתא בברייתא סוף פ"ק דגטין וכתבוה כל הפוסקים וכן אם הדבר ספק אם אמר לו הולך אותן הדבר ברור גם בחלוקה זו המוציא מחבירו עליו הראיה וכן אם שמעון בעצמו אינו יודע הלשון שאמר לו ראובן לפי שטה זו ישבע שמעון שאינו יודע ונפטר כי הא דאמרינן מנה לי בידך ואמר הלה איני יודע אם נתחייבתי לך ישבע שאינו יודע ונפטר כל זה ברור. אבל מה שיש להסתפק אם אמר לו תן פקדון זה לפלוני אם יכול לחזור בו או לא כיון דקי"ל תן כזכי דמי וכיון שזכה לצורך לוי שוב לא יכול ראובן לחזור בו ואם החזיר חייב שמעון לתת ללוי מה שהחזיר לראובן כיון שלא היה שם אונס או דילמא כיון שעדיין ראובן חייב באחריות הפקדון עד שיגיע ליד לוי יכול לחזור בו ואם החזירו שמעון פטור. והיה נראה לומר דראובן יכול לחזור בו תדע שהרי הולך כזכי דמי לכל הדברים חוץ מהמתנה. ונפקד שלא הוחזק כפרן כי היכי דהולך יכול לחזור בו גם אם אמר תן יכול לחזור בו דמאי איכפת ליה לבעל הפקדון אם יהיה ביד הראשון כיון שלא הוחזק כפרן וכן היה נראה מלשון הרב שכתב פ"ק דשכירות היה בידו פקדון ושלחו ביד אחר לבעליו וכו' אם בא לחזור ולהחזיר הפקדון וכו' ולא חלק הרב אם אמר לו הוליך או תן ומשמע בכל ענין ששלחו. ותו דכיון דתלי טעמא הואיל והשומר הראשון חייב באחריותו מצי לחזור בו ולומר איני רוצה שתזכה לו ויהיה אחריותו עלי דבשלמא גבי לוה ששלח את החוב כיון שהוא חייב לו אע"ג דאמר ליה הולך ועדיין הוא חייב באחריותו כדין הוא דלא מצי למהדר ביה אבל גבי פקדון מצי למהדר. וא"ת מי עדיף ממתנה וי"ל עדיף ועדיף דאלו מתנה זכות הוא למקבל המתנה ולפיכך אם אמר תן או זכה אינו יכול לחזור בו אבל בעל הפקדון מה זכות הוא לו שיהיה פקדונו ביד השני ולא ביד הראשון. וא"ת זכות הוא לו שיביאו לו פקדונו כיון שעדיין הראשון חייב באחריותו הילכך אם אמר תן פקדון זה לפלוני אינו יכול לחזור בו דזכות הוא לו דומיא דמתנה ואין בו חובה כיון שעדיין האחריות על הראשון. ומתוך קושיא זו צריך לומר דלעולם אם אמר לו תן פקדון זה או זכה בפקדון זה לפלוני זכה ולא יוכל לחזור בו. והך ברייתא דסוף פ"ק דגיטין הכי מתפרשא הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי או תן מנה לפלוני פקדון שאני חייב לו חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר. ואקשינן עלה פקדון לימא ליה אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר ומתרצינן אמר רבי זירא כשהוחזק כפרן צ"ל דהאי אוקמתא ארישא קאי דהולך מנה לפלוני אבל סיפא דקתני תן מנה לפלוני בכל גוונא איירי בין הוחזק כפרן בין לא הוחזק כפרן. וכן נראה מדברי רש"י דקושיין ופירוקא ארישא קאי שכתב וכיון דאין רצונו אשתכח דחוב הוא לו ואין חבין לאדם אלא בפניו ואמאי אינו חוזר האי לאו זכי הוא ע"כ משמע דאם אמר לו זכי שוב אין יכול לחזור בו וקי"ל תן כזכי דמי. ולפ זה צ"ל ג"כ דרבינו בדאמר לו הולך מיירי דוקא ולישנא דושלחו משמע בסתם שליחות שאומר הולך דבר זה לפלוני דהכי משמע סתם שליחות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |