שו"ת רדב"ז/ב'נב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על ב' ערבים דקיימא לן נעשו ערבים זה לזה אם הם ערבים קבלנים או ערבים דעלמא כגון שהיו שלשה ערבים ופרע אחד מהם כל החוב וחוזר על שאר הערבים לגבות מהם הב' חלקים אם יכול לגבות הכל מכל איזה מהם שירצה*:
תשובה דין הערבים זה עם זה כדין המלוה עם הערבים אם כתב המלוה על הערבים מאיזה מהם שארצה אגבה הכל וגבה הכל מאחד מהם על תנאי זה נכנסים הערבים ג"כ שכל מי שיפרע יגבה מחבירו כאשר גבה המלוה ואם לא כתב מאיזה שארצה אגבה אלא ערבות סתם תליא בפלוגתא דרבוותא לדעת הרמב"ם ז"ל גובה מאיזה מהם שירצה וכן הדין בשנים שלוים בשטר אחד. וזה היה דעתי בדעת הרמב"ם אלא שראיתי להרמב"ן ז"ל וכן הרשב"א ז"ל שכתבו שנים שלוו בשטר אחד מדין ערב נגעו בה ואם אין לזה נכסים יגבה מן השני אבל אם יש לו נכסים לא יגבה מן הערב תחלה וגובה מכל אחד החצי המוטל עליו וכן הורו מקצת המורים ודברי הרמב"ם נראין כן עכ"ל. ואני לא ידעתי זו מניין שהרי הרב משוה (בין) [דין] שנים שערבו לשנים שלוו בשטר אחד וצריך טעם לחלק ביניהם לפי שטת הרמב"ם ז"ל וכי עדיף כח המלוה על הערבים יותר מעל הלוין ודבריהם צל"ע ולענין נדון דידן לפי שיטת הרמב"ם גם הערבים נעשו קבלנים זה לזה ולדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל לא נעשו קבלנים זה לזה אלא כערבים דעלמא שגובה מכל אחד חלקו ונראה כן מדברי רבינו שכתב שנים שלוו וכו' וכן השותפים שלוה אחד מהם או שלקח בשותפות הרי הם ערבנים אעפ"י שלא פירש ולא כתב ויפרע מאיזה מהם שירצה כאשר כתב גבי שנים שערבו משמע שאין דינם שוה ואם היה הרב סובר שדינם שוה היה ראוי לכתוב וכן שנים שערבו וכו' ואפשר דטעמא הוי דשנים שלוו בשטר אחד לאו היינו שותפין אלא כל אחד לוה לעצמו זה חצי וזה חצי ולפיכך גובה מכל אחד חצי ויועיל מה שלוו בשטר אחד לעשותם ערבנים אבל לא קבלנות וכן השותפין שלוה אחד מהם או לקח בשותפות גובה מכל אחד מהם מחצה אבל שני שותפין שלוו יחד או שלקחו מקח יחד גובה מכל אחד מהם הכל שהרי כל אחד מהם מתעסק בכל וכן שני ערבנים כל הממון מוטל על כל אחד מהם ולפיכך גובה הכל מכל מי שירצה זה נ"ל לחלק אבל עדיין לבי מהסס אם זה דעת הרב אלא שהם ז"ל לא רצו לעשותו חולק עליהם בשני הדינין בשנים שלוו ושנים שערבו שהם ז"ל סוברים שאפילו בשני ערבנים אינו גובה בתחלה אלא חצי המוטל עליו ופוק חזי מאן גברא רבא מסהיד על סברת הרמב"ם והריני מבטל דעתי הקצרה מפני דעתו הרחבה הילכך בשנים שערבו שסברת הרמב"ם מבוארת כוותיה פסקינן דאתריה דמר הוא וכן הדין בערבים דדין הערב עם הערב כדין המלוה עם הערב ואפילו לפי מה שכתב הרמב"ן ז"ל בשנים שלוו בשטר אחד שלא נעשו ערבנים קבלנים אם פרע אחד מהם הכל חוזר וגובה מן האחד חלקו ולא דמי לפורע שטר חוב של חבירו דכיון שלוו בשטר אחד נעשו שלוחין זה לזה דמהאי טעמא לא בעינן שיאמר לו ערבני אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |