שו"ת רדב"ז/א'תרפח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תרפח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תרפח   רדב"ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(תפט) עוד שאלת בפרק עצמו שכתב וז"ל היה השכיר קטן נשבע ונוטל. ובהשגות אמר אברהם אין הדעת מסכמת שנמסור שבועה לקטן אלא ישבע בעל הבית אע"פ שאין תביעת קטן כלום ע"כ. וכן תפס עליו כל המפרשים. וכתב בעל מ"מ לתקן דברי הרב ז"ל שהרי בגמרא אמרו דלפי התקנה בלא שבועה היה לו לשכיר ליטול וז"ל הגמרא וליתב ליה בלא שבועה ותירצו כדי להפיס דעתו של בעל הבית. וכיון שלא נתקנה השבועה אלא להפיס דעתו של בעל הבית כשהשכיר קטן לא הפסיד דינו אע"פ שאינו בר עונשין ואין בשבועתו לשוא עונש מ"מ משביעין אותו כדי לאיים עליו ע"כ:

תשובה מש"כ בעל מ"מ לתקן דברי הרב לא נתחוור אצלי כלל חדא דסוף סוף כיון שאין הקטן יודע עונש השבועה איך מוסרין לו שבועה הלא נמצא שם שמים מתחלל. ותו דגרסינן בירושלמי היה עבד וב"ד מוסרין שבועה לעבד בתמיה. היה חשוד וב"ד מוסרין שבועה לחשוד ע"כ. הוא הכא בהדיא שאע"פ ששבועה זו לא נתקנה אלא להפיס דעתו של בעה"ב אפ"ה אין מוסרין אותה לעבד וכן הדין בקטן דהוא הדין והוא הטעם. ואדרבה דוק לאידך גיסא דשבועה מדינא על בעה"ב היתה כדאמרינן בגמרא עקרוה מבעל הבית ושדיוה אשכיר משום כדי חייו ולא תקינו אלא במקום שאפשר שתתקיים תקנתם אבל במקום שאי אפשר כגון שהשכיר הוא עבד או חשוד על השבועה או חש"ו כיון שאין מוסרין להו שבועה שבקוה אדיניה וישבע בעל הבית ויפטר אם הוא מודה במקצת יש עליו שבועה מה"ת ואם כופר בכל [יש עליו] שבועה דרבנן כיון ששכיר זה מסר נפשו על שכרו ראוי לחוס עליו לחייב בעל הבית שבועה מיהת כדי שלא ילך לעתותי ערב בפחי נפש. ומה שאני סובר הוא שנוסחא משובשת נזדמנה להם ועליה הקשו על הרב ז"ל. אבל הנוסחא הנכונה היא מה שנמצאת בספרים שלנו היה השוכר קטן השכיר נשבע ונוטל וקמ"ל דאע"ג דבעלמא אין נשבעין על טענת קטן הכא בשכיר נשבעין וטעמא דמילתא דכיון דבעל הבית טרוד בפועליו היה ראוי ליטול בלא שבועה אלא כדי להפיס דעתו תקנוה והאי טעמא שייך כשהשוכר קטן. ותו דאי לת"ה הולך השכיר בפחי נפש שהרי בעל הבית אינו יכול לישבע שהוא קטן ובלא שבועה אינו יכול ליטול שהרי צריך לפייס דעתו של בעה"ב וכן כתבו ז"ל דשבועת השומרין נשבעין לקטן לפי שעיקר השבועה באה על הספק. ובלאו הכי נמי הגרסא שנזדמנה להם אינה מתיישבת דשכיר שכיר תרי זימני למה לי הכי ה"ל למימר היה השכיר קטן נשבע ונוטל אלא ודאי הנוסחא שלנו עיקר. והנראה לע"ד כתבתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון