שו"ת רדב"ז/א'תרפו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(תפה) ושוב מצאתי תשובה בכלל תשובות הרמב"ם ז"ל בלשון ערב וזה לשון ההעתק ילמדנו רבינו ראובן מכר לשמעון סחורה לזמן בדינר שוה שני שלישי דינר וכתב עליו שטר לזמן וכשהגיע זמן הפרעון טען עליו בתוספת ואמר שיש לי ראיה שבזמן שקניתי סחורה זו היתה שוה כך וכך ואם יביא שמעון ראיה על זה אם יגרע לו התוספות. ואם לא יהיה שם ראיה אם ישבע שלא היה שם תוספת אח"כ נתפשרו שימתין לו עוד שני חדשים בתנאי שיכתוב השטר בשם לוי אחיו של ראובן וכן עשה. אם יכול שמעון לתבוע טענתו הראשונה על לוי ואם חייב לוי לפרוע המעות לראובן משלו ושמעון עומד ואם יכול לוי לטעון על ראובן כמו שטוען שמעון שהיה תוספת המכר. יורינו רבינו ושכרו כפול מן השמים:
תשובה אם יביא שמעון ראיה על טענתו הנה אותו התוס' אבק רבית הוא ולא יכול להוציאו לא מן המחוייב ולא ממי שנכתב החוב על שמו ואם לא יביא ראיה ישבע בעל החוב שלא הוסיף עליו כלום מפני המתנת המעות ע"כ. הרי משמע לכאורה שהוא חולק על מה שכתב בפסק שאין מבטלין שום שטר אלא בטענת פרעתי לפי שהשטר לפרעון עומד אבל כל אלו הטענות לאו כל הימנו לבטל שטר המקויים אלא ישלם ואח"כ יטעון על המלוה כמה שירצה שאם יודה יחזיר ואם יכפור ישבע היסת וכ"כ בפ' י"ד מהלכות מלוה ולוה. וליכא למימר דאיירי בתשובה שלא היה השטר מקויים דא"כ היה לו לפרש ולשאול אם השטר מקויים או לא. וליכא למימר נמי שמ"ש שישבע הוא אחר שהוציאו משמעון כבר ונתנו לראובן וחזר שמעון וטען עליו לקחת ממני אבק רבית שלא כדין. שהרי בתחלת התשובה כתב ולא יכול להוציא משמע דכולה איירי ששמעון תופס את המעות. ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דזו היא התשובה שמצא הראב"ד ז"ל בשם הריא"ף ז"ל כמ"ש בהשגות ויש לי קצת ראיה שלא היה כתוב בה (וכתב) [ונחתם] משה אבל מ"מ הלשון נראה ל' הרמב"ם ז"ל. גם היה כתובה בספר בכלל שאר התשובות להרמב"ם ז"ל. והנכון בזה הוא דמודה הרב ז"ל דאבק רבית שהוא העלאה לזמן לפי שיש בני אדם פרוצים בה וסומכין על מה שראו דמר אמר טרשא דידי שרי ומר אמר טרשא דידי שרי ודאי כמו שכתב הראב"ד ז"ל כך שנה. אבל אבק רבית אחר אין מבטלין שטר מקוים בשבילה ולא בשביל טענה אחרת. ומ"ש בפסק אבק רבית לאו בכל אב"ר איירי אלא באותן שאין בו העלאה. וא"ת א"כ למה עשה מחלוקות בין הגאונים. וי"ל שהוא ז"ל ראה בתשובת הגאונים שלא חלקו אלא כולם אמרו שישבע ואח"כ יגבה וא"ת א"כ למה לא חלק בפסק בין העלאה לשאר אבק רבית. וי"ל דבפסק כתב מה שראוי להלכה ובתשובה למעשה. ובין כך ובין כך פסקא דמילתא דבכל הטענות אין מבטלין שטר מקויים חוץ מטענת פרעון וטענת העלאה לפי שבני אדם מתפרצין בה ובכל דור ודור כל דבר שבני הדור ההוא מקילין בו וטועין בו שהוא מותר ונוהגין בו ראוי לכל חכם ודיין לעכב פרעון השטר עד שישבע המלוה שלא היה בו שום דבר ממה שטוען זה אבל כל רבית או אבק רבית שאין מקילין בו בני העולם אין מבטלין השטר מפני אותה טענה אלא ישלם ואח"כ יטעון במה שירצה. וא"ת בשלמא רבית קצוצה ניחא אבל אבק רבית שאינה יוצאה בדיינין כיון שזה פרע מה יועיל טענתו אח"כ והלא רבית דרבנן אינה יוצאה בדיינין וכל טענה שאינה מחייבת ממון אין נשבעין עליה ודוחק הוא לתרץ שמה שכלל הרב ז"ל בכלל הטענות טענת אבק רבית לאשמועינן רבותא לדעת הגאונים ז"ל שאפילו בשביל טענה כזו מבטלין את השטר. אבל מה שכתב לבסוף ואם כפר ישבע קאי על שאר הטענות לא על טענת אבק רבית חדא דאפילו במשנה הוא דוחק לומר לצדדין כ"ש בדבר הפוסק. ותו כיון דאיהו לא ס"ל כדעת הגאונים למה לי לרב לאשמועינן חדושא אליבא דידהו. והנכון בזה דלא דמי מה שאדם נותן מדעתו למה שנותן בעל כרחו מכח השטר. אבק רבית שאדם נותן מדעתו אינה יוצאה בדיינין כיון דאיהו מחיל ויהיב לאו כל הימנו לחזור אבל הכא הוא צווח ואומר איני רוצה לתת אבק ריבית ואם כופין אותו מכח השטר ליתן כל מה שכתוב בשטר אבל לא בשביל כך איבד זכותו וטענתו שהרי לא מחל וגזל הוא גביה לפיכך ישבע על מה שטען ואם לא ירצה לישבע יפרע לו מה שלקח ממנו שלא כדין שהרי לא מחל לו וזה ברור ומסכים אל השכל והסברא כך נותנת והשתא לשון הרב כפשוטו ומשמעו. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |