שו"ת רדב"ז/א'תריב
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות ושנים עשר - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רמט]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רמט) שאלת ממני על מה שכתב הרב פ"ח מהלכות מעשה הקרבנות וז"ל כשמכבסין את מקום הדם וכו' וכל שבעה סממנים שמעבירים על הכתם מעבירים על דם החטאת חוץ ממי רגלים שאין מכניסין מי רגלים במקדש וקשיא לך דהא מסקינן בפרק דם החטאת אלא דמערב להו בהדי רוק תפל דאמר ר"ל רוק תפל עם כל אחד מהן. ותו קשה דאמאי לא כתב הרב הא דריש לקיש לא גבי כתמים ולא גבי דם חטאת ומשמע דהלכתא היא דליכא מאן דפליג עלה ואע"ג דבפרק האשה שהיא עושה אתינן לסיועי לריש לקיש מדתנן מי גריסין וכו' ודחינן דילמא הבלא דפומא מעלי לא דחינן בהכי מימרא דר"ל אלא דמהכא לא תסייעיה:
תשובה תו איכא למידק דמשמע מאותה סוגיא שבפרק האשה שאם העביר על הדם ששה סממנים עדיין דם הוא והכא כיון שלא העביר עליו מי רגלים עדיין דם הוא ואין זה כיבוס. ותו לשון הרב אינו מדוקדק שכתב כל שבע סממנים וכו' חוץ ממי רגלים הכי הוה ליה למימר כל הסימנים וכו' חוץ ממי רגלים וכו'. ונראה דלפעמים הדם עובר בפחות מששה סממנים ואפילו במים דמשמע ממתניתין דתנן הטבילו ועשה על גביו טהרות וכתב עלה רש"י הטבילו קודם שהעבירן עליו הרי זה צבע דאי הוה דם הוה עבר ע"כ. וכן הדבר נראה לעין אבל אינו יוצא מספק דם עד שיעביר ז' סממנין עליו ולא עבר ולא דיהה אז יצא מספק דם ונתברר שהוא צבע אדום שהוא הקרמיז שאינו עובר לא על ידי מים ולא על ידי סממנים וזהו שכתב הרב גבי דם חטאת מכבסין אותו יפה יפה עד שלא ישאר בו רושם אבל עדיין צריך לבטל ולהעביר מה שבלוע בתוך הבגד ולכתחלה היה ראוי להעביר עליו שבעה סממנין לבטל כל הדם וקיים בו מצות כיבוס כל מה שאפשר אלא שלא היה אפשר להכניס מי רגלים לעזרה אבל בלאו מי רגלים נתקיים מצות כיבוס ונתבטל הדם. ומטעם זה סובר הרב ז"ל דמאי דאמרינן בפרק דם חטאת אמר רב נחמן בר אבוה דם חטאת ומראות נגעים צריכין שבעה סממנין אבל לא לעכובא והיכא אפשר דהיינו נגעים אפשר והיכא דלא אפשר דהיינו דם חטאת לא אפשר. והוה מצי לתרוצי הכי אלא דשקיל וטרי תלמודא לפי סברת המקשה ומסיק דמבלע להו ברוק תפל כדר"ל וכו' ופשטא דמתני' דהאשה רבה משמע דלא כר"ל ומש"ה כי אתיא לסיועי מינה לר"ל דחינן ודילמא הבלא דפומא שני ובכמה דוכתין פסקינן הלכתא הכי אע"ג דדחי בלשון דילמא. ותו דקשיא בהא מסקנא דפרק דם חטאת בשלמא רוק תפל בהדי הנך סמנין הנך סממנים עיקר והרוק תפל טפל ושפיר הוי כסכוס ג' פעמים בכל א' אבל מי רגלים מה נפשך אם רובו מי רגלים הדרן קושיין לדוכתא דאין מכניסין מי רגלים במקדש כיון שעדיין לא נתבטלו ואם מיעוט הוא מי רגלים הא בעינן שפשוף בכל אחד מהן לבדו וליכא שהרי כבר נתבטלו מי רגלים ברוק ומשום דהאי מסקנא אליבא דר"ל ולאו חומרא הוא לא חש תלמודא לאורוכי ולפי שאיני כדאי להגיה ספרים לא אמרתי דלא גרסינן להאי מסקנא ורש"י ז"ל לא הזכיר לשון זה אבל לבי אומר לי שלא היה בספרים מדוייקים מסקנא זו והכי מסקינן לה אלא בר ממי רגלים ואע"פ שכתבתי כל זה אני סובר שיש חולק על ריש לקיש אלא שצריך בדיקה וחפוש בתוספתא ובירושלמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |