שו"ת רדב"ז/א'תקנ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תקנ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תקנ   רדב"ז
 [סימן אלף וחמש מאות וחמישים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קעו]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(קעו) שאלת ממני אודיעך דעתי בלשון הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות נחלות מי שהיתה לו שפחה והוליד ממנה בן וכו' אעפ"כ אינו נושא בת ישראל עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואח"כ ילדה אותו שהרי הוחזקה שפחה בפנינו ע"כ. ונסתפקת מפני מה לא אמר הרב ז"ל עד שיביא גט שחרור או עד שיביא ראיה שנשתחרר או שחררו אותו אחיו או יורשי אביו:

תשובה הרשב"א ז"ל נשאל על זה סימן תקפ"ג ולא ראיתי שתירץ בה כלום אלא העלה כי לענין להתירו בבת ישראל אין חילוק ביניהם אבל לענין בתו יש חילוק לינשא לכהונה והרב ז"ל לא איירי התם לא לענין בתו ולא כהונה. ונ"ל ליישב דבריו ז"ל דנקט עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואח"כ ילדה אותו לאשמעינן שאפילו היה אביו איניש דעלמא ואיכא למיחש שמא בא עליה ואח"כ שחרר אותה ונמצא הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אפי' הכי יורש את אביו דאע"ג דלענין לישא בת ישראל לא נפקא מינה מידי לענין ירושה נפקא מינה דאי הוה אמר עד שיביא גט שחרור לא הוה ידעינן דין הירושה דעד כאן לא אמרינן שאם היה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אינו יורש את אביו כההיא דרב מרי בריה דאיסורגיורא דהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ואמר רבא היכי ליקנינהו רב מרי להני זוזי אי בירושה לאו בר ירושה הוא לא אמרינן הכי אלא בגר ממש אבל ישראל הבא על שפחתו כיון דחזינא דילדה אותו והיא משוחררת מסתמא קודם שבא עליה שחררה ויורש את אביו דאיכא כמה טעמי חדא דלא שביק היתירא ואכיל איסורא. ותו דרגלים לדבר דהא חזינן דשחררה. ותו דמוקמינן ולד אחזקתיה ובקדושה נוצר. ותו שהרי הוא אומר שהוא בנו ומשוחרת היא אמו:

כללא דמלתא כיון דאיכא כל הני טעמי אפילו היה אביו ישראל דעלמא שאינו לא חכם ולא כשר בנו הוא לכל דבר ויורש את אביו ומשום הכי כתב הרב ז"ל ואעפ"כ אינו נושא בת ישראל עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואחר כך ילדה שאם הוא כן בנו הוא לכל דבר ואפילו בכל איש שאינו לא חכם ולא כשר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון