שו"ת רדב"ז/א'תקכז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ועשרים ושבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קנד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קנד) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פטור וז"ל עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברה"י כולה ועומד ברה"י ומטלטל בר"ה ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות ואם הוציא פטור מפני שהוא ברשות אחרת:
תשובה כבר האריכו הראשונים ז"ל בזה ובעל מגיד משנה שבש הלשון ובמקום פטור שם חייב ודחק אותו סוף הלשון. והראב"ד ז"ל כתב שהוא שבוש ובעל מגדל עוז האריך הרבה לתרץ דברי הרב והעתיק הסוגיא שבסוף עירובין ולדעתי לא הועיל כלום שהקושיא לרבינו ז"ל מדידיה לדידיה שהוא ז"ל פסק בפי"ב הך דרבא המעביר חפץ מתחלת ד' לסוף ד' ברה"ר אע"פ שהעבירו למעלה מראשו שהוא מקום פטור חייב ומסייעינן ליה ממתני' דעומד אדם וכו' וכיון שהוא ז"ל פסק כרבא משמע דסייעתא היא ממתני' וא"כ בע"כ חייב הוה ליה למימר. ומ"מ בדקתיבספרים הנמצאים אצלנו ובכולם כתוב פטור כאשר נראה מהמשך לשונו ז"ל ולכן צריך לומר אחר בקשת המחילה מהראשונים נוחי נפש דאנן כל מלאכות שבת ממשכן גמרינן להו והך דרבא הוה במשכן שהם היו מושיטין את הקרשים מעגלה לעגלה למעלה מי' טפחים שהרי העגלה רשות היחיד היא שרחבה ד' וגבהה עשרה ונמצא עומד ברה"ר ומושיט מרה"י לרה"י דרך רה"ר תדע שלא חייבו אלא כעין מעשה המשכן שהרי לא חייבו אלא בזמן ששתי הרשויות באורך רשות הרבים כמו שהיו העגלות מהלכות אבל אם היו שתי הרשויות בשני צדי רה"ר המושיט מזו לזו פטור הילכך העומד ברה"י ומעביר ד' אמות בר"ה פטור שלא היתה מלאכה כזו במשכן שכל המעבירים ד' אמות ברשות הרבים היו עומדים ומעבירים וזהו שכתב הרב מפני שהוא ברשות אחר והכי משמע לישנא דמתניתין דקתני ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות ולא קתני ואם הוציאו חייב הילכך הך דרבא חייב שכן היתה במשכן והך דמתני' פטור לפי שלא היתה במשכן ואתי' לסיועי לרב ממתניתין דקס"ד דהא דקתני ובלבד שלא יוציא הא אם הוציא חייב ודחי' לא תסייעיה דמי קתני הא הוציא חייב דילמא הא הוציא פטור ואע"ג דקושטא הכי הוא דאם הוציא פטור אורחיה דתלמודא לדחות בלשון דלמא. איכא דאמרי הא הוציא פטור אבל אסור לימא תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ וכו' ודחי מי קתני פטור אבל אסור דילמא הא הוציא חייב חטאת והוה מצי לתרוצי דלא הוי תיובתא דרבא דלא דמי לדרבא משום דלא הוה במשכן וכדכתיבנא אלא לפי סברת המקשה דסבר דדמיין אהדדי משני ליה דאין ממתני' לא סייעתא ולא תיובתא דאיכא לפרושי למתניתין בתרי גווני אבל הפי' הראשון דפטור אבל אסור מחוור טפי חדא דלישנא הכי משמע כדכתיבנא. ותו דלא הוי מן הקצה אל הקצה דקתני עומד אדם ומטלטל וכו' לכתחלה הילכך ובלבד שלא יוציא ואם הוציא פטור אבל אסור הוא. ותו דאם איתא דאיכא חיוב חטאת אם הוציא לא היו מתירין לטלטל לכתחלה ולפיכך יש לפסוק כלישנא קמא כנ"ל לתרץ דברי הרב ז"ל ושמא מקום הניחו לי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |