שו"ת רדב"ז/א'תקכא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ועשרים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קמח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קמח) שאלת ממני אודיעך דעתי על מש"כ הרב בעל מגיד משנה על לשון הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות שבת וז"ל החותך יבלת מגופו בין ביד בין בכלי בין לו בין לאחר פטור ע"כ וכתב עליו הרב הנזכר הכלי שכתב רבינו הוא תמוה אצלי כי לפי הסוגיא שבסוף עירובין נראה בבירור שהיבלת הלחה החותכה הרי הוא כחותך צפרניו בכלי שהוא חייב ודברי רבינו צריכין לי עיון ע"כ:
תשובה הרב הנזכר היה בקי בדברי רבינו יותר מזולתו וקטנו עבה ממתנינו ובדבר שהוא ז"ל העלה בצ"ע אתה שואל ומי אשר יבא אחריו אבל לא יכולתי להשיב שאלתך ריקם גם כי הרב הנזכר תלה הדבר בעיון והריני משיב לפי מה שעיינתי. תנן בסוף עירובין חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור ורמינן עלה מהך דפסחים דחתיכת יבלת אינה דוחה את השבת ופריקו לה כמה פירוקי וחד מינייהי הא והא בלחה ולא קשיא כאן ביד כאן בכלי פי' מתניתין דעירובין ביד ולפיכך מותר לכתחלה והך דפסחים בכלי ולפיכך אינה דוחה את השבת ושאלו בגמ' למאן דאמר הא ביד והא בכלי מאי טעמא לא אמר הא בלחה הא ביבשה ותרצו ביבשה אפי' בכלי שריא פרוכי מיפרכא ופסק רבינו כי האי לישנא וכן כתב הרב הנזכר ז"ל וזהו שכתב רבינו בסוף לשונו ואם היתה יבשה חותכה אף בכלי ועובד. ומה שכתב בתחלת הלשון וכן החותך יבלת מגופו בין ביד בין בכלי פטור וכו' איירי באיניש דעלמא שאינו כהן או בכהן שאינו ראוי לעבודה ולפיכך לאו מתקן גברא הוא וליכא חיוב חטאת ואפילו בכלי ואסור מדרבנן משום דמחזי כמתקן עצמו ולפיכך אין חילוק ביו יד לכלי והכל אסור מדרבנן. אבל סיפא דמילתיה איירי בכהן בעל מום או בבהמה בעלת מום ורוצה להקריבה ולפיכך חתיכת יבלת מתקן גמור בעובד או בבהמה ולפיכך ביד מותר דאין שבות במקדש דכהנים זריזין הן ולא יבואו לחתוך בכלי אבל בכלי כי אורחיה איכא חיוב חטאת דהא מתקן גברא הוא ואם יבש חותך אפי' בכלי דלאו מידי עביד דאפרוכי מיתפרכא ומתניתין דעירובין הכי מתפרשא חותכין יבלת במקדש ביד דאין שבות במקדש אבל לא במדינה דגזרינן יד אטו כלי כיון שהוא בעל מום ובא לתקן עצמו ובכלי כאן וכאן אסור פי' אם הוא בעל מום ובא לתקן עצמו אסור וחייב חטאת שהיא מלאכה גמורה ואם לאו כהן בעל מום הוא האי אסור מדרבנן דמחזי כמתקן וא"ת כיון דבכלי ליכא חיוב חטאת אמאי אסור ביד והרי הוא גזרה לגזרה. לא קשיא כולה חדא גזרה הוא שלא יתקן עצמו ומה לי ביד מה לי בכלי. ותו כיון דלחה היא אי אפשר שלא יוציא ליחה אפי' ביד ומשום דרישא קתני חותכין יבלת במקדש לכתחלה קתני סיפא אסור אע"ג דאיכא צד חיוב חטאת ומש"ה נמי קתני אסור סתם דקושטא הוא דאסור אע"ג דמתפרש לתרי טעמי והכי אורחיה דתנא בכמה דוכתי. ומה שכתב הרב דבכולה סוגיא דעירובין משמע דאיכא חיוב חטאת בלחה ובכלי קושטא הוא אלא איירי בכהן בעל מום או בבהמה בעלת מום וכדכתיבנא. זה נ"ל לתרץ דברי רבינו ז"ל אחר בקשת המחילה מהרב הנזכר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |