שו"ת רדב"ז/א'תקיט
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ותשעה עשר - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קמו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קמו) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שהשיג הראב"ד ז"ל על הר"ם פ"א מהלכות מעשר וז"ל המפריש מקצת מעשר וכו' והשיג עליו וז"ל המשנה אמרה המפריש מקצת תרומה ומעשר מוציא ממנו תרומה ומעשר עליו למקום אחר וכו':
תשובה מה שהקשה עליו הוא כי לשון למקום אחר לא משמע כפירושו והר"ם היתה גרסתו ממקום אחר. עוד הקשה עליו שהיה לו לומר עליה שהתרומה לשון נקבה. וקושיא זו איני מכיר שהרב מפרש על אותו מקצת שהפריש ושייך שפיר לומר עליו לשון זכר וכן יש ללמוד מלשונו שכתב אבל צריך להפריש מזה החלק וכו' ובר מן דין לא ידעתי מאי קושיא דכיון ששנה התנא תרומה ומעשר עליו קאי אמעשר שהוא לשון זכר שכן דרך התנא ורוב הכתובים וכ"ש לפי מה שכתב ר"ת בריש קמא דבר שאין בו רוח חיים זכרהו או נקבהו. אבל עיקר מה שיש להקשות על הרב למה צריך לתקן זה המקצת יוסיף עליו לתשלום המעשר דהא אמרינן המרבה במעשרותיו מעשרותיו מקולקלים שהרי הטבל מעורב בו אבל הממעט במעשרות מה קלקול יש בו שהרי אין בו טבל מעורב וישלים עליו. ומזה הטעם דחו פירושו של הרב ז"ל וכן נראה מדברי הראב"ד ז"ל שעל טעם זה סמך פירושו. ומה שנ"ל לתרץ דברי הרב דבזמן שהמפריש מכוין להוציא כל המעשר אלא שטעה והוציא פחות מכשיעור משלים עליו ומעשרותיו מתוקנים ואין צריך להפריש עליהם. אבל בזמן שהמפריש יודע שזה המקצת שהפריש אין בו שיעור מעשר לא נקרא זה מעשר מתוקן אלא כמי שחלק את הערימה והכי דייקא מתניתין דקתני המפריש מקצת תרומה ומעשר משמע שהמפריש יודע שהוא מקצת מעשר מדלא קתני המפריש פחות מן המעשר ומדינא לא עשה כלום והיה יכול להחזירו לערימה אלא לפי שקרא עליו שם מעשר צריך תיקון ומיניה וביה ולא ממקום אחר ועלו דברי הרב כהוגן. כללא דמילתא יש חילוק בין המפריש מקצת מעשר למפריש מעשר ונמצא חסר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |