שו"ת רדב"ז/א'תעט
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושבעים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קו) שאלת ממני אודיעך על מה שכתב הרב פ"ד מה' ביאת מקדש וז"ל אבל מחוסר כפורים שעבד אע"פ שעבודתו פסולה הרי זה פטור ומנין שעבודתו פסולה שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעדיין לא נגמרה טהרתה וה"ה לכל מחוסרי כפורים. ואלו בהלכות סנהדרין מנה מחוסר כפורים בכלל חייבי מיתה בידי שמים:
תשובה טעות סופרים הוא שנפל בספרים בסנהדרין וכך צריך להיות מרובה בגדים. תדע שהרי מרובה בגדים הוא במיתה בידי שמים וא"כ י"ט הם והרב לא מנה אלא י"ח. וגם הרב בהלכות ביאת מקדש לא מנה מחוסר כפורים בכלל הלאוין. ואי קשיא הא קשיא דתניא בהדיא באלו הן הנשרפים ואלו שבמיתה כאוכל את הטבל וכו' ומני בכלל מחוסר כפורים ששמש ובעי עלה בגמ' מחוסר כפורים מנא לך ומייתי האי קרא גופיה ומסיק ואמר מר טמא ששמש במיתה וליכא למימר דלאו הלכתא היא דלא חזינן מאן דפליג עלה. ותו דמותבינן מינה ומסקינן לה בתיובתא וזו היא התוספתא השנויה בזבחים אשר השיג ממנה הראב"ד ז"ל ואני חזקתי הקושיא ושאר מה שהקשה הראב"ד איכא לתרוצי דהא דאמרינן בברכות ובפרק ג' מינין עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה לאו לענין חיוב מיתה בידי שמים אמרינן אלא לענין שאסור ליכנס בעזרת ישראל ואפשר דאיסורו מן התורה אבל אין בו לא מלקות ולא מיתה כיון דטבל והעריב שמשו. וכן הא דאמרינן וטהרה ביולדת מכלל דעד השתא טמאה וה"ה לכל שאר מחוסרי כפרה לענין לחלל עבודה אמרינן ולא למיתה וכן דקדק הרב ז"ל בלשונו דגבי טבול יום כתב ובא השמש וטהר מכלל שעדיין לא טהר ע"כ וגבי מחוסר כפורים כתב מכלל שעדיין לא נגמרה טהרתה ע"כ משמע דטהורה היא אלא שעדיין לא נגמרה ולפיכך אין בו מיתה וכדין הוא דטבול יום שעדיין צריך הערב שמש והבאת קרבנות עדיין טמא הוא דכיון דמחוסר תרתי אבל מחוסר כפרה אינו מחוסר אלא אחת אין ראוי שיהיה במיתה אם עבד עבודה ולמאי דאתי' עלה משמע דסבר ז"ל דמחוסר כפורים דזב אי הוי כזב או לא הוי פלוגתא וה"ה לכל שאר מחוסרי כפרה ופסק הרב כמאן דאמר לאו כזב דמי והך תנא דמייתי בסנהדרין סבירא ליה כזב דמי וכייל לה בהדי הנך דהלכתא נינהו דטמא ששימש דהוי במיתה הלכתא היא וליכא מאן דפליג עלה ומש"ה מסקינן לה בתיובתא וטעמא דפסקא משום דלא חסר אלא חדא כדאמרן. והכי משמע פשטא דברייתא דמייתינן בריש פ"ב דזבחים דהוי פלוגתא דתנאי דתניא שרפה אונן ומחוסר כפורים כשרה יוסף הבבלי אומר אונן כשרה מחוסר כפורים פסולה מאי לאו בהא קא מיפלגי מר סבר מחוסר דזב כזב דמי ומר סבר לאו כזב דמי ואע"ג דדחי תלמודא לא דכ"ע כזב דמי והכא בהא קא מיפלגי וכו' לתרוצי לרבה דחי הכי כי היכי דלא תיקום מלתיה כתנאי ומתרצינן אליביה קא סבר מחוסר כפורים דזב כזב דמי ופירש"י ז"ל קא סבר רבה דדרשינן להאי שמעתתא וכו' משמע דסתם תלמודא לא סבר הכי והיינו דאמרינן בפשיטות ומחוסר כפורים דזב כזב דמי תנאי היא דתניא שרפה אונן וכו' משמע דפשיטא להו דהוי פלוגתא. וכן נראה מלשון התוספות שכתבו שם וז"ל ודוחק הוא לומר דכלהו ההיא דמעילה ודסוטה ורבנן דאבא שאול סברי כמאן דאמר מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי ומשמע דפשיטא להו דאיכא מאן דאית ליה הכי ודוחק הוא לומר דכל הני אתיין כמאן דאמר אבל רבנן דאבא שאול לא הוי דוחק אי סבר כמאן דאמר לאו כזב דמי והיינו טעמיה דהרמב"ם ז"ל דפסק הכי דקיי"ל הלכה כרבנן לגבי אבא שאול. ועוד דבנזיר אמרינן דכ"ע מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי וכן אמרו דהוי פלוגתא דאמוראי בריש פרק כל הפסולין דאיתמר אזהרה לאוכל בשר קדש מנין ריש לקיש אמר בכל קדש לא תגע פי' מדכתיב עד מלאת ימי טהרה אבל אי מלאו תגע ואפי' היא מחוסרת כפרה הרי לך דסבר ר"ל מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי ר' יוחנן תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר דס"ל לר' יוחנן מחוסר כפורים דזב כזב דמי ופסק הרב כריש לקיש משום דתניא כותיה דר"ל כדאיתא התם. כללא דמילתא מחוסר כפורים אי הוי כזב או לא תליא בפלוגתא דתנאי ואמוראי ופסק הרב כמאן דאמר לאו כזב דמי מטעמי דאמרן והא דתניא באלו הן הנשרפין דמני למחוסר כפורים בהדי חייב מיתה בידי שמים אתיא כמ"ד מחוסר כפורים לאו כזב דמי וטמא ששימש לכ"ע היא ומינהפרכינן ומסקינן לה בתיובתא ולא מצי לשנויי תנאי היא. וא"ת למ"ד כזב דמי תרי קראי למה לי דהא אמרינן עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים וכתיב וטהרה מכלל דאכתי טמאה כבר הקשו זה בתוספות פ"ב דזבחים עיין שם. אבל מאן דאמר לאו כזב דמי לא קשה דהא דקאמר עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים לענין חלול עבודה היא ולא לענין מיתה וקרא דוטהרה מכלל דעד השתא טמאה היא לא דריש ליה הכי אלא איפכא דרשינן מדכתיב עד מלאת ימי טהרה משמע דטהרתה תליא בימים ולא בהבאת הקרבנות וטהרה דסיפא לא דריש ליה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |