שו"ת רדב"ז/א'תעז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושבעים ושבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קד) שאלת ממני ידיד נפשי אם יש תוספת לט' באב לפי ששמעת לאחד מן החכמים דרש ברבים כי לדעת הרמב"ם ז"ל יש תוספות לט' באב כמו שיש ליום הכפורים ולמד אותו מיתור לשונו של הרב ז"ל שאמר ט' באב לילו כיומו ואין אוכלין אלא מבעוד יום ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים ומדמשוה ליה ליוה"כ משמע דאית ליה תוספות:
תשובה לא תאבה לו ולא תשמע אליו שאין בכל הראשונים מי שהוא בקי בלשון הרב יותר מבעל מגיד משנה לפי שנתן אל לבו לפרש דבריו ועבר על כלו והיה סדור לפניו כשלחן ערוך וכ"ש אנן יתמי דיתמי שנחלוק עליו בכוונת הרב ז"ל והוא ז"ל כתב וז"ל ושם נתבאר שבין השמשות שלו אסור ואע"ג דספיקא דרבנן הוא בכי האי ספיקא אזלינן לחומרא כדאיתא התם ומכאן למד הרמב"ן ז"ל שאין לט' באב תוספת מבעוד יום כמו שיש ליוה"כ שאם היה לו תוספת לא היה צריך לומר שבין השמשות שלו אסור שהרי תוספות מבעוד יום ודבר ברור הוא עכ"ל. הרי אתה רואה שבעל מגיד משנה אומר שהוא ברור ולא הזכיר שום חולק וזה הדורש עשה את רבינו חולק אבל זו רעה חולה ראיתי ברוב הלומדים בפסק בירושלם כי אם ימצא אי זה לשון מיותר בלשון הרב אינו חושש לומר שהוא חולק וכל הראשונים היו משתדלים לעולם להשלים הסברות כדי שלא יהיו הפוסקים חלוקים ואלה החכמים יצ"ו בדוחק כל דהו עושים מחלוקת בין הפוסקים ואפי' לחדש מחלוקת וכל המרבה בזה וכיוצא בו הרי זה משובח. ומי יתן ויודיעני זה הפוסק עקר ט' באב הוא מדרבנן ולא די לנו שהחמירו בספק דרבנן אלא שהוא בא להוסיף עלינו את התוספות וז"ל הטור סימן תקי"ג וכן כתב הרי"ף בשם גאון לענין תענית צבור שפוסק מבעוד יום אע"פ שפסק חוזר ואוכל עד בין השמשות ומסתברא הנ"מ דלא קבליה עליה לתענית אבל קבליה עליה אתסר למיכל ולמשתי וכתב הרמב"ן דלא שייך קבלה אלא ביום הכפורים שצריך להוסיף עליו מבעוד יום אבל בשאר תעניות אפי' ט' באב שבין השמשות שלו אסור אם נפסק ונמלך דבר פשוט הוא שחוזר ואוכל ע"כ. ואין נראה לחלק דודאי קבלה אוסר בכל תענית שצריך להפסיק בו מבעוד יום עכ"ל. הרי כל הני רבוותא לא חלקו אלא אם קבלה מועיל או לא והיכא דאכל והפסיק אבל לענין התוספות כ"ע מודו לדברי הרמב"ן ז"ל ולדברי הגאון שאמר אוכל עד בין השמשות. כללא דמילתא לא ראיתי בכל הספרים אשר לפני שיהיה תוספות לט' באב ולפי דעת זה הפוסק למה הוזכר בין השמשות וגם הרב לא היה לו להזכיר בין השמשות וכך היה ראוי שיכתוב ואין אוכלין עד שתחשך לפי שצריך להוסיף כיום הכפורים ומדכתב ובין השמשות שלו אסור משמע דוקא בין השמשות אבל תוספות אין לנו ומה שכתב כיום הכפורים כדי לתרץ דכיון דהוי ספק מדרבנן היה לנו להקל כתב ז"ל שרצו להחמיר בזה בין השמשות ולעשותו כיום הכפורים דהוי ספיקא דאורייתא אבל לא להשוותו לענין תוספות וזה פשוט אפי' למתחילים. והוי יודע שאע"פ שכתב הרב בפי' המשניות ומוסיפין מחול על הקדש אין הכוונה שצריך תוספות כיוה"כ אלא שיאכל מבעוד יום ולא בין השמשות וזהו מה שכתב בפסק ובין השמשות שלו אסור ואפי' תרצה לומר דתוספות ממש קאמר הרי חזר בו בפסק ולא אסר אלא בין השמשות ומ"מ דעתי הוא שאינו חולק כדכתיבנא וז"ל בעל מ"מ פ"ג ואע"פ שמדברי רבינו נראה שיש לתעניות אלו תוספת שהרי כתב למעלה בסמוך כמו שעושין בצום כפור דברי הרמב"ן נראין עיקר לא יהיו חמורים אלו מט' באב שיתבאר בפ"ה שאין לו תוספת כמו שאבאר שם ע"כ. והרב בעצמו דקדק וכתב גבי תענית אוכלים ושותים מבעוד יום כמו שעושים בצום כפור וגבי ט' באב כתב ואין אוכלין בין השמשות ודברים פשוטים לא היו כדאי להטריח עליהם הקולמוס אלא מפני שטעו בה אחרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |