שו"ת רדב"ז/א'תסח
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושישים ושמונה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן צה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(צה) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות תפילין וז"ל וכל המניח תפילין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החקה הזאת וגו' מימים ימימה ע"כ. וקשיא לך אם הוא לאו הבא מכלל עשה כדמשמע פשטיה דקרא הוה ליה למימר עובר בעשה דלאו הבא מכלל עשה עשה ואם עובר בלאו ממש כדמשמע פשט לשונו אמאי לא לקי וכ"ת הכי נמי דלקי הוה ליה לפרושי כדמפרש בכמה דוכתי. ותו דלא מני ליה בכלל המצות:
תשובה דע דלא אמרינן לאו הבא מכלל עשה עשה אלא שהוציאו הכתוב בלשון עשה ממש ולא הוזכר בכתוב הלאו כלל. אבל הכא הוציאו הכתוב בלשון לאו כדקיי"ל השמר פן ואל הרי זה לא תעשה והכא הוי כאלו כתב לא תלבש תפילין אלא מימים ימימה וה"פ דקרא ושמרת את החקה הזהר שלא תהיה חוקה זו אלא מימים ימימה ולא בלילה ולפיכך כתב הרב ז"ל עובר בלאו והא דלא כתב דלוקה עלה כשאר לאוין משום דקיי"ל שכל המכוין לעשות מצוהאע"פ שעבר על לאו אינו לוקה לפי שהוא סבור שעושה בטוב לקיים מצות תפילין וטעמא דמסתבר הוא דהיכי מלקינן ליה והוא אומר לעשות מצוה נתכוונתי ואעפ"י שהתרו בו הרי הוא אומר לעשות מצוה אני מכוין. ותו דאין כשאר הלאוין כיון דאם היו עליו מבעוד יום מותר להניחם עליו בלילה והיינו שלא מנה הרב לאו זה בכלל מנין המצות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |