שו"ת רדב"ז/א'תנג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וחמישים ושלושה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן פ]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(פ) עוד שאלת באותם הלכות פ"ק כתב ז"ל ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין מן הבהמה וקשיא לך דתניא בהדיא פרק קמא דחגיגה דאין מביאין עולת ראיה מן העופות.
תשובה איברא דהכי תניא לא יראו פני ריקם בזבחים אתה אומר בזבחים או אינו אלא בעופות ומנחות ודין הוא נאמרה חגיגה להדיוט ונאמרה ראיה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים כלומר זבחים של בהמה דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר דמידי דאית ליה חלב קרב לגבוה קאמר אף ראייה האמורה לגבוה זבחים הרי ברייתא זו חולקת על רבינו להדיא ומותיב מינה ר"ל לר' יוחנן. ומה שאני סובר בדעת רבינו דרישא דהך ברייתא אתיא דלא כהלכתא דתנא דמתניתין פליג עלה דתנן גבי שלמים אבל לא בעופות ולא במנחות ותניא עלה ושמחת בחגך לרבות כל מיני שמחות מכאן אמרו חכמים ישראל יצאו ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה והכהנים בחטאות ואשמות ובבכור ובחזה ושוק יכול אף בעופות ומנחות ת"ל ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם רב אשי אמר מושמחת נפקא יצאו אלו שאין בהם שמחה ע"כ תידוק מינה טעמא שאין חגיגה באה מהם דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר הא עולה שהיא באה גם מן העוף כשרה אף לעולת ראיה ולרב אשי נמי יצאו אלו שאינם באים לשמחה תידוק מינה הא עולת ראייה דלא כתיב בה שמחה ולא שייך בה שמחה שהרי כולה לגבוה העוף כשר לה אבל מנחות אינם ראויים לעולה וכיון דטעמא דנתמעטו עופות משלמים משום דאין חגיגה באה מהם או משום דאין בהם שמחה לא נתמעט העוף מעולת ראייה והכי משמע נמי מסיפא דהך ברייתא גופה דקתני ומה הם זבחים עולות אתה אומר עולות או אינם אלא שלמים ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר ראייה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו אף ראייה האמורה לגבוה בראוי לו והרי עולת העוף ראויה היא לו וא"ת הרי נאמרה חגיגה להדיוט ונאמרה ראיה לגבוה מה התם זבחים אף הכא זבחים ולא עופות לא קשיא דעופות נמי כיון דמליקתם מתרת בשרם לגבוה ולהדיוט לכהנים הרי היא להם במקום זביחה ולא נתמעטו אלא מנחות א"נ תנא דרישא לאו היינו תנא דסיפא ואפילו תימא דתנא דברייתא ס"ל דנתמעטו נמי עופות וסיפא דקתני בראוי לו היינו עולות בהמה למעוטי שלמים מ"מ תנא דמתניתין ותנא דברייתא משמע לו לדעת הרב דפליגי עליה וכדכתיבנא והכי משמע נמי מהירושלמי דלא אשכח למעוטי עופות ומנחות משלמים אלא מדכתיב זבח בהר עיבל והתם שלמים הוו וכי היכי דלא ילפינן שלמים מחגיגה הכי נמי לא ילפינן עולת ראייה מחגיגה למעוטי עופות ואפשר דטעם הירושלמי הוי משום דחגיגה גופה לא ילפא אלא מג"ש דמדבר מדבר כדאסיקנא בגמ' דילן. כל זה כתבתי לקיים גרסת הספרים והיא גרסת רש"י ז"ל אבל אפשר דרבינו לא גריס ברישא דהך ברייתא עופות וכן נראה שהיתה גרסת הראב"ד ז"ל מדלא השיג עליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |