שו"ת רדב"ז/א'תמב
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וארבעים ושניים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן סט]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(סט) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שהקשו על הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות קדוש החדש וז"ל ראוהו ב"ד עצמן בסוף יום כ"ט אם עדיין לא יצא כוכב בליל ל' ב"ד אומרים מקודש מקודש שעדיין יום הוא ואם ראוהו בליל ל' אחר שיצאו שני כוכבים למחר מושיבים שני דיינים אצל א' מהם ויעידו השנים בפני הג' ויקדישוהו הג' ע"כ והקשו גם כשראוהו בלילה למחר יאמרו מקודש דמאי שנא משראוהו ביום כ"ט. עוד הקשו עליו שהוא ז"ל כתב בהלכות שבת (פ"ה ה"ד) דמשתשקע החמה עד שיראו ג' כוכבים הוי ספק מן היום ספק מן הלילה ודנין בו להחמיר בכל מקום וא"כ קשיא בתרתי אמאי כשלא נראה שום כוכב הוי ודאי יום וכשנראו שנים הוי ודאי לילה והא לעולם איכא לספוקי בבין השמשות. ותו קשה רישא לסיפא אם לא נראה כוכב הוי יום הא אם נראה א' הוי לילה אימא סיפא אם נראו ב' כוכבים הוי לילה הא אם נראה אחד לבד הוי יום:
תשובה הקושיא הא' איכא לתרוצי דכיון דראוהו בלילה הראייה במקום קבלת עדות היא הילכך כשראוהו ביום שהוא זמן הראוי לקבלת עדות מקדשים אותו שלא תהיה שמיעה גדולה מראיה אבל כשראוהו בלילה שאינה זמן הראוי לקבלת עדות דקיי"ל אין מקבלין עדות בלילה לפיכך אינם יכולין לקדש אלא על פי קבלת עדות ואעפ"י שראוהו בלילה כדין כל שאר עדויות שיכולין להעיד ביום מה שראו בלילה. עוד יש לדקדק בלשון הרב ז"ל למה לא פירש אם הכוכבים הם בינונים כמו שהזכיר בהלכות שבת ומשום הכי נ"ל דהכא בכל כוכב איירי אפי' גדולים ובעינן שיהיה יום מבורר משום דכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. מה משפט ביום אף קדוש החדש ביום הילכך אם נראה כוכב א' אעפ"י שעדיין אינו לילה מ"מ לא הוי יום מבורר ולפיכך אין מקדשין לכתחלה אבל קדשהו מקודש ואם נראו ב' כוכבים ודאי לילה הוא ואם קדשוהו אינו מקודש ולפיכך השמיט הרב ז"ל אם נראה כוכב א' משום דאין מקדשין אותו לכתחלה ואם קדשוהו מקודש וזהו שכתב הרב ז"ל שעדיין יום הוא ודאי יום הוא:
והוי יודע דלא שייך הכא בין השמשות דלא אמרינן הכי אלא להבדיל בין היום ובין היום שלאחריו ובכולם דנין אותו להחמיר אבל בנ"ד אין אנו צריכין להבדיל בין שני הימים אלא להבדיל בין היום ללילה ולפיכך בזמן שלא נראה עדיין כוכב יום מיקרי ואם שנים ודאי לילה מיקרי ואם נראה א' יש קורים אותו עדיין יום ויש קורים אותו לילה ולכתחלה אין מקדשין ואם קדשוהו מקודש א"נ אם קדשוהו אינו מקודש וה"ק אם נראה כוכב א' אין מקדשין שלא יספיקו לומר מקודש מקודש עד שיהיו שם שנים ומיהו הראשון נ"ל עיקר אם נראה כוכב אחד וקדשוהו מקודש ובמה שכתבתי יתיישב לך שלא הזכיר הרב ז"ל הכא בין השמשות ולא שקיעת החמה כי אין הדבר תלוי אלא בראיית הכוכבים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |