שו"ת רדב"ז/א'תכג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ועשרים ושלושה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן נ]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(נ) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות לולב וז"ל אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא פסול ושאינו מפולש אם היה כאיסר או יותר פסול חסר כל שהוא פסול וקשיא לך דהאי יתר כנטול דמי ולמה הוסיף על לשון המשנה או יתר דפשיטא הוא השתא כאיסר פסול יתר מיבעיא:
תשובה איפשר לתרץ דלא כיון הרב ז"ל לאשמועינן חדוש אלא לאפוקי מסברת שאר המפרשים שאמרו שאם לא היה שם חסרון ולא נקב מפולש כאיסר או יותר מכאיסר כשר משום הכי כתב כאיסר או יותר מכאיסר פסול. והנכון אצלי שבא הרב ז"ל לחדש לנו דין כגון שהיה הנקב מרובע או משולש או אחד משאר הצורות צריך שיהיה יותר מכאיסר כדי שתוכל לעשות בו עגול כאיסר. ואם תשאל הרי שאין בנקב לעגל בו כאיסר אבל יש בנקב כאיסר כפי התשבורת מאי. ומסתברא לי דכשר דהא דטעמא משום דלאו הדר הוא ונקב כיוצא בזה לאו מבטל הדור האתרוג והבו דלא לוסיף על המחלוקת אבל אם יש בנקב כדי לעגל בו כאיסר ודאי פסול לדעת הרב ז"ל וזהו שכתב או יותר כלומר אם הוא עשוי מאחת משאר הצורות צריך שיהיה בנקב יותר ואם אין בו יותר כשר אעפ"י שיש בו כאיסר לפי התשבורת:
ולענין למה השמיט הרב ז"ל אתרוג כדור פסול כדאיתא בברייתא וכתבו הריא"ף ז"ל מסתברא לי דס"ל ז"ל דלא משכחת לה לפי טבע הפרי אלא א"כ עשאו בדפוס והרי כתב גדלו בדפוס כמין בריה אחרת פסול. הנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |