שו"ת רדב"ז/א'שצט
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ותשעים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן כו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(כו) שאלת ממני לישב לך לשון הרמב"ם ז"ל פ' ה' מהלכות רוצח לפיכך אם לא פרכס או ששחטו במקום שאין הרוח מנשבת בו כגון בית סתום של שיש הרי זה גולה וכן כל כיוצא בזה ע"כ וקשה מדידיה אדידיה דהא אמר לעיל אם שמא הוא קרב את מיתתו או הרוח נכנסה בחבורה והרגתו משמע דאינו גולה עד דאיכא תרתי דשחטי בביתא דשישא ולא פרכס והכי איתא בגמרא בהדיא:
תשובה איברא דאם היה כח בידי להגיה הייתי מגיה אם לא פרכס כל שהוא ושחטו במקום שאין הרוח וכו' דהשתא אינו גולה עד דאיכא תרתי כפשוטה דסוגיין אבל אין לנו להגיה ספרים מדעתינו ולפיכך אני אומר שכונת הרב ז"ל לומר כי הפרכוס מקרב המיתה ובלבול הרוח הורג והשתא הכי מתפרש לשונו אפילו שחט בו שני הסימנים ועמד מעט אינו גולה לפיכך כיון ששחט בו שנים אי איפשר שיחיה ליכא למיחש אלא לשמא יקרב את מיתתו לפיכך אם לא פרכס כלל אפילו שחט אותו בשדה גולה דליכא למיחש שמא הרוח נכנסה בחבורה והרגתו דהא הרוג ועומד הוא או ששחטו ולא שחט בו רוב שנים ולא פרכס במקום שאין הרוח מנשבת בו וכו' הרי זה גולה דודאי הוא הרגו כיון דלא פרכס וליכא רוח והאי או לא אדסמיך ליה קאי אלא אדלעיל דכתב שחט כל שתי הסימנים או ששחטו וכו'. והנראה לע"ד כתבתי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |