שו"ת רדב"ז/א'שעד
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ושבעים וארבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן א]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שאלת על מה שהשיג הראב"ד פ"ז מהלכות דעות וז"ל לא אלא קשה הראשון מן השני שהראשון הוא תליתאי והשני תניין ואינו הורג נפשות אלא עצמו ע"כ:
תשובה מ"ש במג"מ לתרץ זה אינו מתיישב והנכון אצלי לפי שהשני חוטא ולא לו ואין לו בזה הנאה כלל ולפיכך אמר הרב יש עון גדול מזה דאלו הראשון טוען דברים מזה לזה לאיזה תגמול או גדולה שהרי דואג האדומי היה מקוה משאול גדולה וכבוד על רכילותו ועליו אמר דוד מה תתהלל ברעה הגבור וכן הזיפים כדי שיחזיק להם שאול טובה כאשר מפורש בכתובים. ולפיכך אעפ"י שהוא חמור מצד אחר איננו גדול כיון שעושה להנאתו אבל בעל לשון הרע הוא יותר גדול כיון שאין לו הנאה שנאמר ומה יתרון לבעל הלשון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |