שו"ת רדב"ז/א'שסג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ושישים ושלושה - חלק ד סימן רצב]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה על מה שכתב הרא"ש ז"ל שהסרסור אין ממשכנין אותו אם דין כל הסרסורים כן:
תשובה לא אמרה הרב ז"ל אלא בסרסור שאין קונה ומוכר לעצמו או בחפצים שהוא רגיל למכור של אחרים דחזקה של אחרים הם. אבל הסרסורים שקונים ומוכרים לעצמם נתבטלה חזקתם וממשכנים אותם עד שיביא ראיה שאותו חפץ נתנו לו פלוני למכור. ואע"ג דאיכא למיחש שמא מכרו לו ועתה עושה קנוניא. כולי האי לא חיישינן והבו דלא לוסיף עלה וכנ"ל. ומכאן אתה דן לאיניש דעלמא שמשכן דבר שאינו שלו שהוא ממושכן ובעל הדבר יעשה דין עם הממשכן. וגדולה מזו כתבו בראובן שמשכן ספר של ההקדש ביד שמעון בשביל שכר למוד בנו ואמרו שהקהל יעשו דין עם ראובן ושמעון יעכב הספר על שכירותו והכל חוזר אל הכלל כי המטלטלין יש להם חזקה ובחזקת מי שהם בידו הם עומדין. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |