שו"ת רדב"ז/א'שכד
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ועשרים וארבעה - חלק ד סימן רנג]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי במי שנשבע אי בעינן שם או לא:
תשובה דעתי נוטה לפשרה שעשה הראב"ד ז"ל דלענין לחייבו קרבן בעינן שם אבל לעבור אפי' שבועה בלא שם מחייב והכי מוכחן סוגיין ומתני' דריש נדרים. ולענין נדר שהוציאו בלשון שבועה ושבועה שהוציאה בלשון נדר אע"ג דרוב המפרשים הסכימו דלאו כלום הוא ואיכא פלוגתא בגמרא ירושלמית בה ורבים ס"ל דלאו כלום הוא מכל מקום הרמב"ן ומקצת מפרשים ז"ל אמרו דלא גרע מידות דקי"ל ידות נדרים כנדרים ובידות שבועות איכא פלוגתא מכל מקום מקצת פוסקים סבירא להו ידות שבועות כשבועות. ואני אומר כי האידנא כבר נהגו כל העולם להוציא הנדר בלשון שבועה והשבועה בלשון נדר ואין מדקדקין כלל וקיימא לן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הילכך בכל גוונא הוי נדר ואפי' שאר המפרשים ז"ל יודו בזה לפי שכבר נהגו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |