שו"ת רדב"ז/א'רע
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ומאתיים ושבעים - חלק ד סימן קצט]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי בטלית שהשתי שלו צמר והערב שלו משי או להפך אם חייבת בציצית מן התורה או מדרבנן:
תשובה פטור מן התורה מן הציצית דלא נקרא בגד צמר ומטומאת בגדים יש לך ללמוד דסתם בגדים האמורים בתורה הוא של צמר או של פשתים. ולגבי טומאת נגעים כתב הרמב"ם ז"ל פי"ג מטומאת צרעת וז"ל בין שהיה שתיו פשתן וערבו קנבוס או שתיו קנבוס וערבו פשתן אין מטמא בנגעים וכן אם היה שתיו או ערבו פשתן או צמר והשאר נוצה של עזים וכיוצא בה אינו מטמא בנגעים עד כאן. ונראה לי שיש ללמוד זה מהא דתנן פרק כל הבגדים בגד ששתיו צבוע וערבו לבן ערבו צבוע ושתיו לבן הכל הולך אחר הנראה עד כאן. והא הכא בגד הוא מן התורה אלא שמפני שצבעו אינו מטמא בנגעים הילכך בדין הוא שנלך אחר הנראה אם נראה לבן מטמא ואם נראה צבוע אינו מטמא תידוק מינה הא אם היה ערבו או שתיו ממין הטהור בנגעים אינו מטמא וליכא למימר דניזיל הכא בתר הנראה דהא אין פטורו מפני מראיתו אלא מפני שאינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים לבד. הילכך בנ"ד נמי כיון שאין חייב בציצית מן התורה אלא בגד צמר או פשתים אם היה ערבו או שתיו ממין הפטור פטור מן התורה דלא נקרא בגד. וליכא למימר דניזיל בתר רובא דדוקא גבי שטרפן זה בזה כיון שהם טרופין ומעורבין זה בזה אזלינן בתר רובא. אבל הכא כל אחד מהם קאי באנפיה וזה ברור דליכא למיזל הכא בתר רובא כי השתי לבדו אינו בגד וכן הערב לבדו להתחייב בציצית. ומכל מקום אם טרף צמר ומשי ועשה מהם בגד אזלינן ביה בתר רובא. ואם הרוב צמר מתחייב בציצית מן התורה ואם הרוב משי פטור מן התורה וחייב מדרבנן. אבל הדבר ברור שאם אינן מעורבין שאין חיובן מן התורה. והוי יודע כי לדעת רבי מאיר מרוטינבורק אין לטלית זה תקנה לפי שהוא סובר דאין צמר ופשתן פוטרים בין במינן בין שלא במינן אלא כשהצמר ופשתן יחד אבל כל אחד בפני עצמו אינו פוטר הילכך הכא אין לו תקנה. ומזה הטעם נהגו באשכנז איסור גמור בבגד שהוא מעורב מפשתן וצמר גפן חדא דלית ליה תקנתא לדעת רבי מאיר. ותו דאפילו לדעת הפוסקים דכל אחד לבדו פוטר בין במינו בין שאינו מינו. מכל מקום נהגו להחמיר כדעת רבינו תם שלא לעשות טלית של פשתן והוא ברכה לבטלה. והירא שמים יוציא עצמו מפלוגתא ולא יעשה טלית אלא מצמר לבדו. ומכל מקום לדעת המקילין לעשות טלית של משי כיוצא דידן יטיל חוטין של צמר ולא של משי ולא יסמוך על טלית זה כי הוא פטור מן התורה לדעת כולי עלמא אלא יעשה לו טלית קטן של צמר מתחת לבגדיו ואח"כ יתכסה בזה הטלית להתנאות. וכתוב בא"ז וטלית שהשתי פשתן והערב צמר גפן יעשה ציצית של פשתן עד כאן. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |