שו"ת רדב"ז/א'רלו
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ומאתיים ושלושים וששה - חלק ד סימן קסה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהיה חייב לשמעון מנה ונתן לו את המעות ואמר ליה שמעון הרי הם פקדון בידי עד שאראם לשולחני ושתק ראובן ונאנסו המעות או נגנבו הדין עם מי:
תשובה לא פירשת אם ראובן מודה לשמעון שכך היה שהודה לו שיהיו פקדון ושיהיה עליהם שומר חנם ואם כך היה הענין הדבר ברור שחייב ראובן לפרוע פעם שנייה דכל תנאי שבממון תנאו קיים וישבע שמעון שלא פשע. ואם ראובן כופר שמעולם לא קבל עליו תנאי זה הדבר ברור שהדין עם ראובן אעפ"י שאומר בתורת פקדון לקחתים דכיון דקא מודה שודאי לקחם והכי איתא בהדיא בפרק שבועת הדיינין גבי עובדא דההוא דאמר כי פרען לא תפרען אלא באפי תרי דתנו הלכתא. וא"ת הא תינח אי פרעו באפי סהדי דליכא מגו אבל אם פרעו בינו לבינו מגו דמצי למימר לא פרעתני נאמן לומר תנאי זה היה ולא קבלתיו אלא בתורת (פרעון) [פקדון]. וי"ל דאין הכי נמי דנאמן בהאי מגו ומשום הכי הוצרך רש"י ז"ל לפרש בהך עובדא וז"ל כיון דקא מודית דקבלתינהו וזה שלא בתורת פקדון מסרם לך הוי פרעון ודברים שהיו בלבך אינם דברים ע"כ משמע שהיו דברים שבלב אבל אם טוען כך אמרתי לו בפירוש הדין עמו דתנאי גמור הוא ונאמן כיון דאית ליה מגו טוב. א"נ מגו לאפוקי ממונא לא אמרינן והה"נ אם שמע התנאי ושתק דקבלת תנאי הוא. ומסתברא שאם אמר לו איני מקבלם בתורת פרעון וזה קבל ולא פירש בתורת פקדון שאם נאנסו חייב לפרוע לו פעם אחרת אבל אם נגנבו או נאבדו פטור דבההיא הנאה שמקבל מעותיו ויהיו מוכנים שיראם לשולחני נעשה עליה שומר שכר דבהנאה כל דהו מתחייב כדאשכחנא גבי פרוטה דרב יוסף. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |