שו"ת רדב"ז/א'פג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושמונים ושלושה - חלק ד סימן ט]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית מול דף הדפוס המקורי
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן נפלה לו ירושה בעיר אחרת והיא ביד שמעון שהיה שמעון אפטרופוס היתומים והיו נמצאים שם מלשינים ומוסרים ולא רצה שמעון להוציא הירושה מתחת ידו עד שנתחייב לו ראובן בשבועה שכל הפסד שיגיע לו מצד הירושה עד סכום הירושה שיפרע לו ראובן היורש ושיהיה שמעון נאמן בדבורו הקל ואעפ"י שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה שלא היה יכול לעכב שמעון הירושה מפני זאת החששה מ"מ ב"ד שהיו באותו זמן ראו שיתחייב שמעון כנזכר לעיל ונתחייב. אחר זמן תבע שמעון את ראובן ואמר הוצאתי והפסדתי בסבת הירושה כך וכך טען ראובן אמת הוא שהאמנתיך בדבורך הקל לענין שלא בניגון טעמים כמי שקורא פסוקים של תורה. ואני מן המחמירין כיון שהוא מחלוקת וקדושה של ובא לציון גואל כיון שהוא בלשון ארמי ראוי ליחיד לאומרו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |