שו"ת רדב"ז/א'עט
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושבעים ותשעה - חלק ד סימן ה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית מול דף הדפוס המקורי
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה על מה סמכו בכל זה המלכות שלא להתפלל תפלה בלחש אלא כולם תפלה אחת הצבור ושלוחם ומדין הגמרא נראה שצריך להתפלל תפלה בלחש:
תשובה כבר נשאל הרמב"ם ז"ל על זה והשיב בלשון ערב שאע"פ שנראה כן מדין הגמרא מ"מ בארצות הישמעאלים שמקפידין הרבה שלא להפסיק ולא לרוק ולא לדבר בתוך תפלתם וכיון שהתפללו בלחש ויצאו י"ח נמצאו מדברים ומפסיקין ורוקקין בתוך חזרת שליח צבור התפלה ויצא לנו שם רע לכל רואינו על זה כי אינם מבחינים לדעת מי יצא ומי לא יצא ולכן טוב להתפלל תפלה אחת ביחד מי שיודע ומי שאינו יודע והאריך הרבה הרב ז"ל בזה והעולה מדבריו הוא זה. עוד יש טעם אחר לפי שמי שאינו יודע כיון שרואה את מי שכבר התפלל ויצא ידי חובתו מדבר גם הוא לא יתן לב לצאת ידי חובה ונמצא הולך לו בלי תפלה. וראיתי במקצת מקומות שהחזן אומר ג' ראשונות וג' אחרונות בקול רם ואמצעיות בלחש וזה המנהג אינו לא כדין הגמרא ולא כסברת הרב ז"ל והוא מבואר הטעות כי מי שאינו יודע לא יצא ידי אמצעיות ולא ידעתי טעם לזה המנהג ושאלתי את פי אחד משלוחי צבור ואמר לי מפני שהחזן צריך לשאול צרכיו באמצעיות אומר אותם בלחש אמרתי לו מפני תקנתך אתה מקלקל את אחרים ומי שרוצה לעשות כן צריך לדקדק תחלה אם יש שם מי שאינו יודע יתפלל הכל בקול רם להוציא את מי שאינו יודע. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |