שו"ת רבי עקיבא איגר החדשות/צב
< הקודם · הבא > |
בב"ק צ' ע"א}} וכי קדמו ד"נ מאי הוי להדר ולדייניה, קשה לי הא מבואר בפ"ק י"ג ע"ב דנגח ואח"כ הקדיש דפטור דבעינן דיהי' מיתה והעמדה בדין שוים כ"א, והרא"ש שם כתב דרבנן מודו לענין נזיקין א"כ כשדנו ד"נ ונאסר השור הוי הפקר וכדאיתא בכריתות כ"ד ע"א וא"א. למיהזר ולדייני' גם קשה לי מסוגיא דבב"ק ל"ג ע"ב מכרו מכור לרדי' נימא דמכור לגמרי דהא מלישנא דרש"י י"ג ע"ב משמע דבעינן בעלים אחד, ובזה י"ל דרש"י ס"ל דרבנן פליגי על ר"י אפילו בנזקין, ולהרא"ש הנ"ל י"ל דס"ל כהרשב"א דממעטים רק הקדיש והפקיר דלית ליה בעלים כלל אבל לא ממעטים מכרו דלא בעינן דווקא חד בעלי' אבל הראשונה ק' וצ"ע.
ובההיא ענינא ראיתי שבהגהת ש"ע חוה"מ סימן שס"ג ס"ח ואם שכר הגזלן לאחר ובב"י הקשה מסברא, ולענ"ד מצינו חולק על הרמ"ה דעת הרשב"א בחי' לבב"ק דל"ג ע"ב ד"ה למה מכור דהקשה דגם לר"ע יהי' דמי רדי' למזיק דהוי כגזלו הרי דס"ל דאפילו בהשכירו לאחר הדין כן ועיין:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |