שו"ת רבי עקיבא איגר החדשות/עד
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב המופלג מו"ה משה נ"י אב"ד דק"ק זיידנפעט.
מ"ש מעכ"ת לתרץ דבריו דדמי עבד כפי שהוא שוה הוי קרן ולא הוי קנה רק המותר מדמיו שכן הוא מפורש בירושלמי ספ"ה דשבועות. אני אומר דממקום שהביא שם מבואר ההיפוך, דז"ל הירושלמי שם וספ"ג דכתובות בעי מהו לשלם דמי עבד מפ"ע כל שלשים הוי קנס או יתר מדמיו קנס, תמן תנינן המית שורך עבדי משביעך אני ואמר אמן פטור, אמר ר' חגי קומי ר"י תפתר במוכה שחין, א"ל ומה דבתרי (היינו אימא סיפא) המית שורך בני וכו' חייב ואי במוכה שחין ליפטר א"ר חגי קומי דר"י תפתר כמאן דאמר ונתן פדיון נפשו דמי מזיק ואין דמי מזיק כולו קנס עכ"ל, הרי דמסיק הירושלמי דע"כ סבר דמי נזק ולא מיירי במוכה שחין ונפשט האיבעי דכולי ל' קנס, ואף די"ל דרך אחר על פשיטות הירושלמי להסוברים דבתובעו דמי קרקע הוי קרקע, וא"כ י"ל הא דבעבד פטור משום דדמי עבד הוי דמי קרקע והמותר מדמי עבד הוי קנס, מ"מ כיון דהירושלמי ס"ל כן לראיה ולדינא דכוליה קנס אין בידנו לחלוק, וגם הא לרב פפי משמיה דרבא דאמר ספ"ה דשבועות דף ל"ד אימא סיפא וכו' לאו לאתויי גנבת עבד, הרי דס"ל להוכיח דס"ל למתני' דמשביע ע"ק חייב ולדידיה קם ראית הירושלמי דכוליה ל' קנס, וגם מסקי' שם בשבועות מהא ליכא למשמע מיניה הרי דאינו הכרח דאפשר דמתני' סבירא ליה דמשביע ע"ק חייב וממילא מוכח דכולי ל' קנס. גם נ"ל למה דאמרינן גיטין מ"ב ע"ב מכר עבדו לקנס מהו וכו' מי איכא עבד דליכא ש"פ ומשני בטריפה הרי דלבד זה גם עבד דמוכה שחין אם אינו טריפה שוה עכ"פ פרוט' דיכול למכרו לקנס וא"כ לית' לדחיית רב חגי בירושלמי ומוכח דכולי ל' קנס.
גם נראה לענ"ד ראיה ברורה מסוגיא דבב"ק דמ"ג סוף ע"א אידי ואידי דמי' מיהו בע"ח דמשלם על פי עצמו וכו' הרי מדבאנו ליתן טעם דפטור בהמית שור עבדו מדמי עבד ע"כ דאינו במוכה שחין ודפטור אפילו מדמי עבד, הרי מבואר להדיא דכולי' קנס, וזהו ראיה שאין עליה תשובה. ובההיא ענינא ראית בפני משה על ירושלמי ספ"ג דכתובות דס"ל פירושי דירושלמי אי דמי מזיק כולי' קנסא היינו אם דמי מזיק ע"כ כיפרא כפרה והוי קנס. ועשה מזה קושיא על הרמב"ם דפסק כופרה כפרה ואף עפ"כ פסק דמשלם כופר עפ"י עצמו. ולענ"ד בפשוטו דכוונת הירושלמי דאם דמי מזיק אם כן אם הניזק אינו שוה כ"כ משלם יותר ממה שהזיק והוי קנס אבל למ"ד דמי ניזק אף דהוי כפרה מ"מ לא הוי קנס וכסוגיא דידן בב"ק מ"א ע"ב דמשני קסבר ר"א כופרה כפרה ואפי' בתם לא הוי קנס וק"ו במועד עיי"ש וא"כ פסקי הרמב"ם אלים יפה לדינא. ועיין בתוס' ספ"ג דכתובות (מא.) ד"ה זה הכלל דכתבו בפשיטות דאפי' למ"ד דמי מזיק שמשלם יותר ממה שהזיק לא הוי קנס כיון דבא לכפר על עצמו ותמהני איך כתבו כן בפשיטות נגד דברי הירושלמי הנ"ל וצריך עיון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |