שו"ת רבי עקיבא איגר החדשות/סא
< הקודם · הבא > |
עוד לו.
ועל קושייתו בטור או"ח סימן תצ"ח עגל שנולד ביו"ט מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה, אבל אם עומדת לגדל וולדות אסור, והקשה רומפמכ"ת הא לכאורה בפשטא דסוגיא דאמרינן לרב וכי מה בין זה לעגל וכו' משמע דרק לרב צריכין לטעמא דמוכן אגב אמו אבל למאן דמתיר באפרוח אין צריך כלל להאי טעמא, וא"כ לפי מה דהביא הטור סימן תקי"ג אפרוח שנולד ביו"ט דיש מתירים והגאונים אוסרים עיי"ש, הו"ל להטור כאן להביא ג"כ דעת המתירים בעגל שנולד והאם עומדת לגדל, דהא המתירים באפרוח דל"צ לטעמא דמוכן אגב אמו גם בעומדת לגדל מותר ולא הו"ל להטור לסתום כאן בהחלט דעומדת לגדל אסור עכ"ד.
בקושיא זו כוון רפ"מ לדעת הגדול בספר שער המלך שהקשה כן יעיי"ש, ולי נראה לתרץ בהקדם דברי תוס' בסוגיין דהא דפרכינן וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה ולא משני דהוי מוכן להושיט ידו למעי בהמה לשחוט, היינו משום דרבי אושעי' מספקא בחולין אם אמרינן ד' סמנים אכשר רחמנא או לא, ועוד תירצו לכתחילה בוודאי אין לשוחטו במעי אמו דלא גרע משוחט בלילה ע"ש ולכאורה בלא קושייתם ג"כ צריכים לתירוצם מכח קושיא אחרת והיינו דלכאורה יקשה הא באמת גם לר"י יקשה מעגל דהא הך סברא דמתיר עצמו בשחיטה ל"ש רק באפרוח דהלידה גורם דהסימנים ראויים לשחיטה, משום הכי גורם ג"כ היתר מוקצה, משא"כ בעגל שנולד היאך שייך מתיר עצמו בשחיטה הא גם קודם הלידה היה סמנים שלו ראוי לשחיטה ע"י הושטת ידו למעי אמו. ולזה בהכרח צ"ל ג"כ כתירוצם דתוס' דקאי לאותו צד דלא אמרינן ד׳ סמנים אכשר ביה רחמנא, ושייך שפיר לומר לר"י דמתיר עצמו בשחיטה דע"י הלידה הוכשרו הסימנים שלו לשחיטה.
ולפ"ז צ"ל דלאידך תירוצא דתוס' דקאי אף לאותו צד דד' סימנים אכשר רחמנא, אלא דלא הוי מוכן דלכתחילה אסור לשחוט במעי בהמה, אם כן מדלא מקשה גם לר"י בהכרח צ"ל דגם בזה שייך מתיר עצמו לשחיטה דבא לו ההיתר לכתחילה לשחטו. אולם באמת זהו דוחק מאוד לדונו בשביל כך דמתיר עצמו בשחיטה כיון דלא היה מקודם שום מניעה בסימנים דידיה שהי' ראויים לשחיטה אלא דלילה מעכב עליו. ולזה נראה דהטור ס"ל לקושטא דמלתא דבהכרח לומר כתירוצם הא' והיינו על קושייתינו מדלא מקשה גם לר"י ע"כ דקאי לאותו צד דלא אמרינן ד' סימנים אכשר רחמנא. ואולם בהא ס"ל מסברא כתוס' בתירוצם הב' דבין כך ובין כך לא הוי מוכן כיון דלכתחילה אינו יכול לשוחטו במעי בהמה. ולפ"ז מיושב דברי הטור דהא דמשמע מסוגיין דלר"י ליכא למפרך מעגל היינו דבעי למפרך מכל הצדדים אף אם לא אמרינן דד' סימנים אכשר רחמנא דבזה לר"י ליכא קושייא דשייך סימנים מתיר עצמו בשחיטה משא"כ לדינא דפסקינן דאיבעיא דלא אפשיטיה אי ד' סימנים אכשר רחמנא או לא, ממילא גם לר"י צריכין לטעמא דמוכן אגב אמו, דהא ליכא היתירא דמתיר עצמו דד' סימנים אכשר רחמנא והיה לו היתר בשחיטה קודם הלידה ואי דממנ"פ מותר דלאותו צד דד' סימנים אכשר הוי מוכן, זה אינו דהא מ"מ לא הוי מוכן כיון דלכתחילה א"י לשחטו במעי אמו דהוי כמו לילה.
וביותר נראה בדרך מרווח יותר, דהטור ס"ל לגמרי כתירוצם א' דתוס' הנ"ל ומש"ה לא הוי מצי הש"ס למפרך לר"י, דלר"י ממנ"פ מותר דאם אמרינן ד' סימנים אכשר הוי מוכן דאיבעי היה להושיט למעי אמו ולשחטו. ואם לא אמרינן ד' סימני' אכשר רחמנא ממילא שייך היתירא דמתיר עצמו בשחיטה ומ"מ לדידן דמספקא לן אם ד' סימנים אכשר רחמנא או לא ממילא יש לאסור בעגל שנולד דלא שייך היתירא דמתיר עצמו, דדלמא קמי שמיא גליא דד' סימנים אכשר רחמנא ומ"מ לא הוי מוכן דהא אף דקמי שמיא גליא דד' סימנים אכשר הא אנן מספקינן א"א לנו לשחוט במעי אמו וממילא לא היה מוכן לכך וצריכין להיתירא דמוכן אגב אמו לכלבים ובעומדת לגדל אסור וק"ל:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |