שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/נ
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד ידידי הרב רבי שמואל נ"י דיין מצויין בק"ק פרידלאנד.
ע"ד כתיבת שם מתתי' בגיטין:
אף דהנ"ש והב"ש כתבו בשם רש"ל לכתוב ב' גיטין, מ"מ המעיין במהרש"ל ביש"ש פ"ד דגיטין בסדר שמות, יראה דבתחילה כ"כ בשם מהרז"ד. אבל בסוף כתב ע"כ נראה דמן הסתם לכתוב מתתיה, מאחר שנקרא כן בשם מתתיה, ואף אם עולה לס"ת בשם מתתיהו אין ראי' כ"כ לבנות יסוד עלי' דשמא החזן לא דקדק כ"כ, עכ"ל, הרי הכרעת הרש"ל לכתוב רק מתתי', אולם מה דהוסיף רש"ל דאף אם קוראים אותו לס"ת מתתיהו אין חוששין לכך, זהו תמוה, דמה הפסד יש אם כותבים מתתיה דמתקרי מתתיהו דלו יהא דהחזנים עשו כן מעצמן ומדעתן עכ"פ אינו שקר דמתקרי כך, ובענין איזה לכתוב ראשון ועל השני דמתקרי מתתיהו דאף אם הוא בהיפוך דעיקר שמו מתתיהו כמו דקוראים אותו לס"ת, והקריאה מתתיה הוא נופל, מ"מ בדיעבד אם כתב תחילה הטפל ועל העיקר דמתקרי ג"כ כשר, ולזה דעתי דאם נקרא לס"ת מתתיהו ראוי לכתוב מתתיה דמתקרי מתתיהו, ואם גם לס"ת קוראים אותו מתתי', כיון דכן קריאתו בפי העולם וכן לס"ת, וכן הוא חתימתו סגי לכתוב בגט מתתיה:
ועל שם פריידכה נראה מתקנת האחרונים שבמדינות אלו יש לכתוב בפ' כמו דמסקינן בשם פייבוש דהולכים אחר לשון בנ"א שבמדינה, וכן דעת הט"ז והב"ש לכתוב הכל בפ', ומה דכתב ידידי מעכ"ת נ"י פריידכה בה' לבסוף, הא בשם לעז סתמא באלף בסוף כמ"ש הרמ"א:
ועל דבר יצחק שמסתפק מעכ"ת הרב נ"י אם יש לכתוב יצחק המכונה איצק המכונה זעליג, או לכתוב רק יצחק המכונה זעליג, כי איצק הוא קיצור שם יצחק:
לענ"ד כפי הנראה ממכתב מעכ"ת נ"י שקוראים אותו בשוק איצק זעליג, דאלו קוראים אותו זעליג לחוד, מה עלה על דעת מעכ"ת לכתוב המכונה איצק, וכיון שכן שקוראים אותו איצק זעליג ההכרח לכתוב יצחק המכונה איצק זעליג, דאם נכתוב המכונה זעליג משמע דקוראים אותו בשם זעליג לחוד, ומכ"ש דאין לכתוב המכונה איצק המכונה זעליג, דמשמע מקצתם מכניס אותו איצק לחוד, ומקצתם זעליג לחוד, ואינו כן דהא קוראים אותו בשניהם יחד, לזה ברור לכתוב יצחק המכונה איצק זעליג, ושם זעליג הסכמת אחרונים דבמדינות אלו כותבים זעליג בג':
וע"ד שם שמואל שקוראים אותו כך בשוק, וכן בעלותו לתורה, וכן חתימתו, אלא כשקראו לו שם בעריסה היו קוראים לו עוד אלעזר, אבל במעט זמן אח"כ נשתקע לגמרי שם אלעזר:
הנה בש"ע סי' קכ"ט סח"י מי שנשתנה שמו וכו' אבל אם אין קוראים אותו בשם שני כלל, אינו כותב אלא שם הראשון בלבד, ונראה דלאו בדוקא נשתקע שם השני דהדרא לקמייתא, אלא ה"ה בנשתקע שם הראשון, אין כותבין אלא שם שני בלבד, כדאיתא בב"י בשם תשובה אשכנזית בגט שנכתב מרים עיי"ש. אולם בש"ע הנ"ל מביא ויש מי שמצריך ב' גיטין, והב"ש כתב דנראה עיקר אם נשתקע שם הני א"צ שני גיטין, וכותב רק שם הראשון. [והנה אף מדכתב הב"ש תחילה ואין חילוק בין אם נקרא בשם הראשון או בשם השני ועלה כתב ומיהו נראה אם נשתקע שם השני מדדייק שם השני, משמע דרק בזה מכריע שאין צריך גט א' דהדרא לקמייתא של שם הראשון, אבל בנשתקע שם הראשון צריכה ב' גיטין, מ"מ לאו בדוקא נקט כן, דהא הב"ש סיים גם יש לחוש שיאמרו דאין זה המגרש, דהא א"י אותו שם, וזהו שייך גם בנשתקע שם הראשון, ואפשר דגם הב"ש נקט לרבותא נשתקע שם השני, דאף דהשם השני מחמת חולי הוא עיקר, דהרי במקצתם קוראים אותו בשם החולי כותבים שם החולי לעיקר, ועל שם הראשון אף שרוב קוראים אותו כך, כותבים דמתקרי, דמ"מ בנשתקע לגמרי אין כותבין אותו, ואולם דעת גדולי גאונים בתשובתם לחוש בליכא דחק ועיגון לכתוב ב' שמות, ומה דנקטו לכתוב באחד שם זה ובאחד שם זה, נראה לענ"ד דשלא בדקדוק נקטו כן, דאם הדין דצריכים לכתוב שתי השמות מה מהני הנך ב' גיטין, סוף סוף לא נכתב בגט רק שם אחד, וכי שייך לצרף השני גיטין להתגרש בהם כיון דלכל אחד פסול, אלא ודאי נראה דכוונתם לכתוב גט א' על שם שקוראים אותה, וגט א' לכתוב שני שמות שם שקוראים אותו לעיקר ועל שם שנשתקע דמתקרי:
ולזה יש לכתוב בנ"ד גט א' בשם שמואל וגט א' שמואל דמתקרי שמואל אלעזר, כדנראה מלשון מעכ"ת, דבעריסה קראו אותו עוד אלעזר, דמשמע שקראו שמואל אלעזר, ואף דאפשר דאין לסמוך בשם אלעזר במה שנכתב ממדינה, דשם שבעריסה קראו אותו עוד אלעזר ולא דייקי, אפשר בין אליעזר לאלעזר, מ"מ בנ"ד כיון דמעיקר הדין סגי בגט א' בשם שמואל לחוד, יש לסמוך בגט השני אלעזר, ומה דכתבתי לכתוב דהוי מתקרי ולא דמתקרי היינו כיון דבאמת אינו מתקרי עתה כן יותר יש לכתוב בלשון דמשתמע לעבר דהוי מתקרי, ועי' בגט פשוט דעתו בנשתקע שם א' סגי בגט א' ולכתוב על דמנשתקע דהוי מתקרי, והעיד שראה כמה גיטין שנכתבים בירושלים בנוסח זה, מ"מ בנ"ד דאם נכתב חד גט שמואל דהוי מתקרי שמואל אלעזר באנו לספק אם לכתוב אלעזר או אליעזר, לזה נראה אם נ"ד אין דחק ועיגון, לכתוב ב' גיטין, ובגט השני לכתוב דהוי מתקרי בלשון עבר שמואל אלעזר, כן נראת לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |