שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/קלג
|
< הקודם · הבא > |
עוד לו
ואגב אזכיר לרומעכ"ת מה דנראה בסוגיא זו, דבחולין דחי דלמא ע"י גומרתא, והא בפסחים (דף פ"ד ע"ב) מבואר דאף בגומרתא אסור לאביי משום פקע, ולרבא משום פסידא דקדשים, [ואף דבלא"ה א"א לאכול המוח, צ"ל דמ"מ אסור להפסיד הקדשים בידים לשורפן.] ונ"ל דהא התם כתב רש"י משום פקע שמא מחמת הגחלת יפקע, משמע דהוי רק ספק שמא יפקע, וכן בההיא דרבא משום פסידא דקדשים אמרינן שם דלמא אכיל נורא ממוח דידיה, משמע ג"כ דהוי רק ספק, א"כ כל כמה דלא ידעינן דאזלינן בתר רובא שפיר י"ל דבדיק ע"י גומרתא דהוי ס"ס, ספק שלא יפקע ולא אכיל נורא ממוח, ספק שמא הוא טריפה ואין בו משום ש"ע ולא משום פסידא דקדשים:
גם עמדתי בדברי תוס' פסחים (דף פ"ה ע"א) ד"ה כשהוא אומר, דלרבא שפירש לעיל בגוורתא ניחא, ע' מהרש"א הא דלאביי ניחא, כיון דאינו בודאי דפקע אפשר לקיים שניהם מקרי שבירה ודאי עכ"ל, לענ"ד אין מספיק, דמ"מ הי' הדין עכ"פ דמותר בגומרתא דאם יפקע לא עבר, דעשה דחי לל"ת ואשמעי' קרא דעשה לא דחי ללאו זו ויאסור גם ע"י גומרתא דשמא פקע:
ולענ"ד הי' נראה, דלכאורה קשה לאביי דאמר משום פקע הא כיון דהוי רק ספק, ממילא אף אם יפקע ליכא איסור למאי דקיי"ל כר"ש דבכל התורה דבר שאינו מתכווין מותר היכי דליכא פסיק רישא, ועי' תוס' כירה דאביי ס"ל כר"ש, ולזה צ"ל דמדרבנן גומרתא אסור, דשמא יניח גומרתא הרכה בענין דיהי' פ"ר, [וכעין זה כתב המהרש"א ספי"ד דשבת, ועי' בספר תוספת שבת סי' ש"ך סק"ל,] א"כ לאביי שפיר קשה למ"ל קרא ועצם ל"ת, הא אפשר לקיים שניהם ע"י גומרתא לצמצם שלא יהי' פ"ר ונכון.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |